בן בנימין שמעוני - דף הנצחה

בן בנימין, בנם של פנינה ורפאל, נולד ביום י"א באייר תשנ"ב (14.05.1992). אח בכור לאבינועם ולחי. כשנולד, לאחר תשע שנות המתנה וציפייה, הביא אושר גדול להוריו.
בן גדל והתחנך ביישוב דוגית, שהוקם בצפון חבל עזה. היה ילד חכם ומוכשר ושנות ילדותו עברו עליו במקום הקסום והשלו, קרוב לחוף הים.
בשנת 2005, כשהיה בן 13, פונו תושבי היישוב דוגית במסגרת תכנית ההתנתקות. משפחתו נאלצה לעזוב את ביתם ובן חווה את כאב עזיבת הבית. באותו הזמן נפרדו הוריו והוא עבר לגור עם אביו במושב בוסתן הגליל, מדרום לנהריה, החל ללמוד במסגרת חינוכית חדשה והשתלב בה. לאחר כשנתיים הצטרף לביתם אחיו, אבינועם. 
לאחר התיכון, בן התגייס לצבא ושירת כלוחם בחיל האיסוף הקרבי, באזור עוטף עזה.
בתום שירותו הצבאי עבר עם אביו להתגורר בעיר מודיעין. השניים פתחו עסק משותף בתחום המסעדנות ובן החל להכיר את עולם העסקים. בחריצות ובמסירות עבד והשקיע את כל זמנו כדי לקדם את העסק. במרוצת השנים עשה בן חיל, התפתח והצליח מאוד בתחום המסעדנות וחיי הלילה והפך לבעלים של מספר עסקים בירושלים. בן אהב את ירושלים ופיתח קשרי חברות עם רבים מתושבי העיר שאהבו אותו מאוד והוקירו את פעילותו הענפה.
בן היה קשור מאוד להוריו ולאחיו הצעירים, והתגורר עם אימו ואחיו חי, בעל הצרכים המיוחדים. בן תמיד הציע את עזרתו וסייע במה שצריך ואת הכול עשה בשקט ובצנעה.
ב-2018 הכיר את ג'סיקה אלטר, ובין השניים התפתח קשר זוגי יפה ואהבה גדולה. בני הזוג היו בלתי נפרדים, לכל מקום הלכו יחד, בילו ונהנו. 
במהלך 2023 החליט בן לעזוב את עסקיו בירושלים והחל לעבוד כסו-שף אצל חברו הטוב, מתן צפריר, במסעדת הבשרים פיטמאסטר, בסניף פתח תקווה. בן היה מאוד מרוצה שהשיג את המטרות המקצועיות ששאף אליהן. חבריו לעבודה סיפרו שהיה מקצועי, אכפתי ומסור, ושהיה נכון לו עתיד מבטיח ברשת.
בזמנו הפנוי נהנה מפעילויות אקסטרים, ובייחוד מנהיגה מהירה בכלי רכב ובאופנועים במסלולי מרוצים. הוא אהב לחגוג את החיים ונהנה מחיי לילה וממסיבות.
ביום שישי, ערב שמחת תורה תשפ"ד, החליט בן לחגוג את ערב החג בבית, יחד עם אימו, בת זוגתו וחי אחיו. החלטה שתתברר לאחר מכן כהחלטה שהצילה את חייהם של אימו ואחיו חי, שהיו אמורים לחגוג את החג אצל חברתם טובה גורן בקיבוץ כפר עזה. טובה גורן וביתה ארן נרצחו בטבח בכפר עזה.
בן תכנן לנסוע מאוחר יותר לפסטיבל ה"סופרנובה" שהתקיים בדרום, פסטיבל שהוא חיכה לו בקוצר רוח. בשבת לפנות בוקר, חג שמחת תורה, כ"ב בתשרי תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, נסע בן לפסטיבל שהתקיים סמוך לקיבוץ רעים. כשהגיע לשם הצטרף לחבריו, תום פרץ ומיכל אוחנה, ולאלפי החוגגים שבילו שם.
בשעה שש וחצי בבוקר פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף.
כשהחלו האזעקות התקשר בן לאימו וביקש שתעיר את כולם ושייכנסו לממ"ד. כשראה את פקק התנועה ביציאה ממתחם הפסטיבל, החליט לסטות מהכביש ולנסוע דרך השטח. בן פעל בקור רוח. הוא היה נהג מנוסה ומקצועי והכיר את השטח היטב משירותו הצבאי. במהלך הנסיעה אסף אל רכבו ארבעה נוסעים שלא הכיר, תוך שהוא מרגיע אותם. בדרכו יצר קשר עם אביו, שמתגורר בבאר שבע, ושאל אותו אם הוא יכול להביא אותם אליו הביתה. לבסוף הבין שזה יעכב אותו והחליט להוריד אותם בכניסה לעיר.
הארבעה שהציל - ג׳וד קוטלר, עמית שליט, משי לינדנר וטל גוזגל - הפצירו בו שיישאר איתם ושלא יחזור לאזור הפסטיבל, אך בן היה נחוש להציל את חבריו שנשארו שם. במשך כל אותו הבוקר, בזמן הנסיעות הלוך ושוב מאזור קיבוץ רעים, הספיק לשוחח עם חבריו ועם משפחתו וכולם ביקשו ממנו בקשה אחת: שלא יחזור לאזור השורץ מחבלים. למרות זאת חזר ובאומץ רב חילץ שמונה אנשים נוספים, והוריד אותם בנתיבות. לאחר מכן חזר בפעם השלישית כדי למצוא את חבריו תום ומיכל, אף שגם הם הפצירו בו שלא יגיע. הוא נסע למיקום האחרון ששלחו לו, אך כשהגיע הם כבר מצאו מסתור אחר.
במשך אותו בוקר היה בן בקשר גם עם גאיה חליפה, שעבדה איתו ב"פיטמאסטר" ובילתה גם היא במסיבת הנובה. גאיה הסתתרה עם חברתה, רומי גונן, בשיח קטן בוואדי ליד חניון רעים. היא שלחה לבן מיקום, אך לאחר מכן כתבה לו - "אל תבוא, יש יריות שוב." בן איתר אותן בכל זאת והגיע לנקודה שבה הסתתרו. יחד איתן הסתתרו מבלים נוספים, שעלו גם הם לרכבו. בעקבות הגעתו של בן לנקודה, הבחינו מחלצים נוספים שהיו במקום, ובהם שוטר חמוש אחד, שנותרו עוד אנשים בשטח, וכך חלק מהמבלים שעלו לרכבו של בן עברו לרכבו של השוטר. אז הבחין בן באופיר צרפתי שנשאר בשטח, וצירף גם אותו לרכב. 
הארבעה – בן, רומי, גאיה ואופיר - החלו בנסיעה מהירה לכיוון אשדוד. הם נסעו בשטח, בדרך מקבילה לכביש 232. בעקבות חסימה בדרך, בן נאלץ לעלות לכביש בקרבת צומת עלומים. במהלך הנסיעה רומי וגאיה עדכנו את משפחותיהן שבן בא לחלץ אותן ושהן בדרכן החוצה מן האזור. בשעה 10:12, כשהגיעו לצומת עלומים, נתקלו במארב מחבלים שירו עליהם ירי מסיבי. הרכב נעצר ובן וגאיה נרצחו במקום. אופיר ורומי נפצעו ונחטפו לעזה. אופיר נרצח בשבי וגופתו חולצה במבצע צבאי לאחר 55 ימים. רומי שוחררה משבי חמאס לאחר 471 ימים בעסקת החטופים השנייה. לאחר חזרתה מהשבי, רומי גונן נפגשה עם המשפחה וסגרה עבורם מעגל כשסיפרה אודות אותו הבוקר, על רגעיו האחרונים של בן, על רגעי החילוץ ועד הרגע שבו נורה ונרצח. 
במשך חמישה ימים ארוכים נחשב בן לנעדר. כעבור חמישה ימים נמסרה למשפחתו הבשורה הקשה שנרצח.
בן בנימין שמעוני נרצח על ידי מחבלים בצומת עלומים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן שלושים ואחת. הוא הובא למנוחות בבית העלמין במודיעין. הותיר אחריו הורים, שני אחים וחברה.
על מצבתו כתבו אוהביו: "אהובנו הגיבור... מסר נפשו למען חבריו והציל נפשות רבות." 
סיפור גבורתו של בן זכה להוקרה רבה בישראל ומחוצה לה. הערכים שלאורם פעל - הערבות הדדית, הרעות והאחדות, מעוררים השראה רבה בקרב רבים. סיפורו נלמד במוסדות חינוך ומונצח במגוון דרכים ברחבי הארץ והעולם על ידי משפחתו וחבריו.
רכבו של בן מוצג באתר ההנצחה בתקומה, שבו רוכזו כלי הרכב שנפגעו באירועי השבעה באוקטובר, וסיפורו מסופר שם על ידי אביו והמדריכים במקום.
באוקטובר 2024, במסגרת האירועים לציון שנה לשבעה באוקטובר, קיבלה המשפחה בשמו של בן את "אות נשיא המדינה לגבורה אזרחית".
מתוך שיר שכתב היוצר גלעד שגב על סיפור גבורתו של בן: "מי האדם שיחזור אל הגיהינום רגע אחרי שהצליח להימלט ממנו, ושהאהבה שבו לאחר, גדולה מפחדיו הגדולים ביותר."