שלומי מתיאס
שלומי מתיאס
47, חולית
נרצח בחולית ב-7.10.23
0/200
שלומי דוד, בנם של סנדה מרים וישעיהו (מיקי) מתיאס, נולד בבאר שבע ביום י"ג בתמוז תשל"ו (11.07.1976). בן זקונים, אח קטן למאירה ולצפריר.
גדל והתחנך בבאר שבע, למד בבית הספר היסודי "נטעים" ובתיכון "מקיף א'" בעיר. 
מגיל צעיר אהב מוזיקה. בתיכון היה חבר במקהלת בית הספר וכיכב ב"פופרות" – אופרות הפופ המסורתיות של תיכון "מקיף א'.
בצבא שירת בלהקה צבאית ובתיאטרון צה"ל.
עם שחרורו נרשם ללימודים בבית הספר "רימון" למוזיקה ברמת השרון, שם הכיר את שחר (דבורה) טרואן, והשניים התאהבו.

לאחר הלימודים, אותם סיים בהצטיינות, נשא את שחר לאישה והם השתקעו בבאר שבע. 
ב-2002 נולדה בתם הבכורה שיר ציפורה, שנתיים לאחר מכן נולדה בתם השנייה שקד שרה, וב-2007 נולד בנם הצעיר, רותם אליהו. 
ילדיו מספרים שהיה אבא חם ואוהב, עם חיבוקי דוב גדולים ועוטפים, שנהג, יחד עם אימם, להעיר ולהרדים אותם בשירים וניגונים.

במשך שנים רבות עסק שלומי בהוראת מוזיקה והשקיע רבות ברכישת ההשכלה המתאימה. 
הוא השלים לימודי חינוך מוזיקלי לגילאי גן עד י"ב במכללת לוינסקי, וכן לימודים לתואר שני בחינוך באוניברסיטת "בן גוריון" בבאר שבע. 
בנוסף, היה בוגר תוכנית המנהיגות של "מרכז מנדל למנהיגות בנגב" ובוגר תוכנית "בארי" להוראת תרבות ישראל במכון "שלום הרטמן" בירושלים.
בראשית דרכם היו שלומי ושחר ממקימי בית הספר היסודי הדו-לשוני "דגניה" בבאר שבע, שם שימש שלומי כמורה למוזיקה ואומנויות. ילדיהם אף למדו בבית הספר.

בהמשך, לימד מוזיקה במגוון מסגרות חינוכיות בבאר שבע וסביבותיה והפיק טקסים ומופעים בבתי ספר רבים. 
בין היתר, שימש כחבר הנהלה, רכז מוזיקה ורכז חינוך חברתי בתיכון "מקיף רבין" בבאר שבע. במרוצת השנים, סגר מעגל ושימש כמורה למוזיקה בתיכון "מקיף א', ואף הפיק את מופעי ה"פופרה", שבהם כיכב כנער.

לצד עבודתו החינוכית, עסק גם ביצירה, שימש כזמר ונגן במופעים שונים ובפרסומות לרדיו ולטלוויזיה, הפיק וביים טקסים עירוניים של עיריית באר שבע ושימש כמנהל מוזיקלי של מספר מקהלות וחבורות זמר. כמו כן, היה ממקימי מועדון הזמר הישראלי "חברותא".

ב-2014 עבר עם אשתו ושלושת ילדיהם לקיבוץ חולית, הנמצא בעוטף עזה. גם שם היה פעיל מאוד בפעילויות החברתיות והתרבותיות.
ב-2023 לקח חלק פעיל בהפגנות בעד הדמוקרטיה בבאר שבע, והופיע בהן מדי שבת עם שירים מוכרים, שאת מילותיהם שינה בהתאם לתכני ההפגנות.

היה איש מצחיק, מלא בהומור, ידע, סיפורים, שירים ומנגינות, ומורה נערץ ומוכשר, מלא בנתינה, שראה וטיפח את כל תלמידיו.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. 
שלומי שהה בבית יחד עם שחר ועם בנם הצעיר רותם, בן ה-16. הבנות הגדולות, שיר ושקד, התגוררו במגורי הצעירים בקיבוץ.
זמן קצר לאחר תחילת המתקפה, הגיעו מחבלים אל בית משפחת מתיאס. הם ניסו לפתוח את דלת הממ"ד והשליכו לחדר רימון. שחר זינקה על רותם וסוככה עליו ושלומי, שניסה למנוע בגופו את פתיחת הדלת, נפגע מהפיצוץ וידו נכרתה. הוא המשיך להיאבק במחבלים בעודו פצוע, אך בסופו של דבר הממ"ד נפרץ. שלומי ושחר נורו ונרצחו במקום. רותם, שאימו גוננה עליה בגופה, נפצע. במשך כעשר שעות שמע כיצד המחבלים חוזרים לבית, צוחקים, בוזזים אותו ומעלים באש, עד שחולץ.

15 מתושבי חולית ושני עובדים זרים נרצחו במתקפה על הקיבוץ.

שלומי דוד מתיאס נרצח בביתו בקיבוץ חולית בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023). בן 47 היה במותו. 
הובא למנוחות בבית העלמין בעומר, לצד אשתו. הותיר אחריו שתי בנות ובן, הורים, אחים, חברים ותלמידים אוהבים.
על מצבתו חקקה המשפחה את המילים: "בן, אח, אבא, חבר אמת ומורה לחיים. נקטף בטרם עת, מנגינותיו ילוונו לעד".

דנה פרץ, מנהלת בית הספר "מרחבי אשכול", בו לימד, ספדה לו: "שלומי היה הרבה יותר ממורה למוזיקה. הילדים וההורים העריצו אותו. הוא נגע בנפש פנימה והעשיר את העולם התרבותי של הילדים. היכולת שלו להיות כל כך משמעותי בעבור הקהילה שלנו היא משהו שלא ניתן לתאר במילים".

"הוא היה איש של ניגון וצלילים והאמין בכוחה המרפא של המנגינה", כתבו אלכס ואלעד, חבריו לתוכנית המנהיגות של "מרכז מנדל". "שלומי הנחה מפגשים של שירה בציבור כדי לשמח אנשים ולשפר את מצב רוחם. הוא סיפר שרכש השכלה בעיקר במוזיקה ישראלית כי רצה לחיות במדינה שלנו, למרות כל חסרונותיה. באמצעות מוזיקה והומור, בכישרון רב, שלומי מתח ביקורת חריפה על עוולות חברתיות, והצליח לגרום לקהל השומעים להקשיב לדבריו. הוא הדהד צליל חיובי בחייהם של אנשים רבים כל כך".

ד"ר אבשלום קור סיפר על שלומי בפינתו "באופן מילולי", המשודרת בתחנת הרדיו "גלי צה"ל": "כששלומי פרט בקלילות על הקלידים, הקלידים רצו אל אצבעותיו".

מחוות הנצחה רבות נעשו לזכרו של שלומי. 
בית הספר "מרחבי אשכול" ערך מפגש בית-ספרי לזכרו ומועדון הזמר של המועצה האזורית בני שמעון, בו שימש שלומי כפסנתרן במשך 17 שנים, ערך ערב לזכרו ולזכר שחר.
המוזיקאי רמי קליינשטיין עיבד והפיק את השיר "אור", שאותו הלחין שלומי ואת מילותיו כתבה פלג גל אור, תלמידתו.
יערה כהן, תלמידה נוספת של שלומי, הוציאה את השיר "עץ אשכוליות" לזכרו. "אני מי שאני במוזיקה בזכות שלומי", אמרה, "אבל אני גם מי שאני בתור בן אדם בזכותו".
המשוררת רחל שפירא כתבה לזכרו ולזכר שחר את השיר "עם עלות השחר", שפורסם ב"גיליון הגבורה" של ידיעות אחרונות.
ערוץ יוטיוב הוקם לזכר בני הזוג, הוא כולל שירים שכתבו, הלחינו וביצעו. כתובתו: https://www.youtube.com/@shlomishahar

מילות פרידה

שלומי, גיס יקר, אני רואה מולי את עיניך, לפעמים חצי עצומות, לפעמים פעורות ותמיד עם נצנוץ. רואה את הליכתך, מרגישה את החיבוק שלך, שומעת את קולך מדבר, שר, צוחק. אתה כל כך חסר.  אני עוד מצפה שתחזור... 
30/04/2025