פלג סאלם - דף הנצחה

בן סיגלית ויצחק. נולד ביום ט"ז בכסלו תשנ"ג (10.12.1992) בראש העין. אח צעיר לאלמוג ושונית; אח בוגר לשחף.
פלג, ילד מוכשר וחכם, מנהיג מלידה, גדל והתחנך לאהבת העם והארץ. בן למשפחה דתית, מגיל חמש למד אצל המורי והכיר את התנ"ך על בוריו. את חינוכו היסודי קיבל בבית הספר הממלכתי-דתי "רמב"ם" שבעירו והיה אהוב מאוד על מוריו וחבריו. בלט באישיותו העוצמתית והסוחפת ובאהבתו לספורט ולאתגרים. "פלג אהב מאוד את הצבא כבר כילד צעיר," סיפרו הוריו, "וחלם להיות קצין. הוא אהב לשחק משחקי שטח, נכנס לתפקידי הפיקוד בכל מאודו והנהיג והוביל את אחיו וחבריו בכישרון רב."
בצד כישורי ההובלה וההנהגה, ניכר ברגישותו הרבה וביכולת נתינה בלתי מתפשרת. "עיניו ראו תמיד את כל הסובבים אותו ואת צורכיהם," המשיכו ההורים לספר, "וליבו הוביל אותו לסייע בכל שניתן בכל עת. היה נכון לכל בקשה או מתן עזרה ללא דחיות או תירוצים, תמיד עם חיוך ענק על הפנים ובצניעות מרגשת."
לנוכח נטיותיו ושאיפותיו, בחר להמשיך את לימודיו בפנימייה צבאית. בגיל ארבע-עשרה התקבל לפנימייה הצבאית לפיקוד ולישיבה התיכונית "אור עציון" שבמרכז שפירא, ועבר אליה רגע לפני תחילת שנת הלימודים. וכך תיאר אחד החברים את המפגש הראשון עימו: "בדלת עומד בחור חום, רזה, גבוה, משקפיים מרובעות קטנות, חיוך קל, וציציות מושלכות מהחולצה על המכנסיים – מסוג הרגעים שאתה יודע שאתה רוצה להכיר את האדם יותר."
ב"אור עציון" חווה פלג את שנות ההתבגרות – חי את שבתות הפנימייה, השתתף במסעות הצבאיים, גיבש קבוצת חברים איכותית וצבר חוויות רבות שכללו, כמובן, גם לא מעט מעשי משובה. "פעם טיפסת על אחד המנופים והחלטת שאתה קופץ מלמעלה – כי אתה יכול," סיפרו החברים, "וכמובן שאי אפשר היה להתווכח איתך. למחרת בבוקר בגרות בלשון, ואתה מסתובב במסדרונות עם בוקסר של 'בובספוג', גופיית סבא, כפכפים, ואיך לא – עט ביד למבחן. את זה רק אתה יכולת לעשות."
עוד התברר בשנים אלה כי פלג מוזיקאי מחונן. את דרכו כנגן החל כמתופף, אך ברגע שנחשף לגיטרה התגלו כישוריו גם בכלי זה. "בזמן שכל שאר החברים שהתחילו ביחד איתך ללמוד לנגן פרשו איפשהו באמצע, אתה התעלית. שם נחשפה היכולת המיוחדת שלך לקחת דברים לקצה."
ואכן, פלג הדעתן והכריזמטי השכיל למנף את חוזקותיו לטובת הכלל. "ברגע שהבנת שאתה יכול לרתום את היכולת הזאת למטרות עילאיות," כתב אחד החברים, "הצלחת לעשות דברים מדהימים." כך, בכיתה י"ב, במסגרת שבוע הסימולציה שבו תרגלו התלמידים את יכולות הפיקוד וההדרכה ושימשו קצינים-מדריכים של שכבת י', הצליח לסחוף אחריו את החניכים הצעירים ולדרבן אותם לבצע משימות של חיילים בני שמונה-עשרה. "ראיתי את הרצון של בני החמש-עשרה לעשות את המשימות שהטלת עליהם בצורה הטובה ביותר," כתב שותפו לתרגיל, "גם כי הצלחת לשדר להם את חשיבות המשימה, וגם – ואולי בעיקר – כי הם לא רצו לאכזב אותך. ידעת להיות מפקד וחבר באותו זמן, וזה מה שהגדיר אותך." את השבוע הזה סיים בציון גבוה מאוד, ולכל חברי הסגל, הצוות החינוכי והחברים לא היה ספק כי לפניו קריירה צבאית מזהירה.
פלג התגייס לצה"ל ב-23 ביולי 2012, הוצב בחיל הרגלים וסיים בהצלחה את מסלול הלוחם של "גבעתי". את כל שירותו הסדיר עשה כלוחם בגדוד "רותם" (435), ובקיץ 2014 לחם עם גדודו במבצע "צוק איתן".
עם הזמן קודם לתפקיד רס"פ (רב-סמל פלוגתי), וחתם לצבא הקבע. חייליו העידו כי היה רס"פ קשוח וקפדן, ועם זאת רגיש ואנושי, תמיד עם יד על הדופק, פוקח עין וער למצוקות הגוף והנפש. "במסע סיכת חי"ר," כתב אחד מפקודיו, "בעלייה לירושלים, מעדתי ועיקמתי את הרגל. הבנת כמה חשוב לי המסע הזה ולא עזבת אותי. חבשת ודחפת אותי, פיזית ונפשית, לסיים את המסע. המילים שאמרת לי בדרך נתנו לי כוח לכל אורך ההכשרה."
בהמשך השירות, יצא לקצונה והגשים את חלומו מילדות. על תקופתו כצוער בבה"ד (בסיס הדרכה) 1, בית הספר לקצינים, סיפר שולי, אחד המפקדים: "לימדת אותי מוסר מהו, כבוד מהו ואיכות מהי. הסטנדרט שלך היה בשמיים כי 'על איכות אי אפשר להתפשר.' ראיתי אותך מנכש עשבים עם צוערות וצוערים שהתגייסו לפני כמה חודשים, ואתה כבר בקבע – פער גילים ענק, ובכל זאת אתה שם עם המעדר והכובע טמבל, שווה בין שווים. תמיד היית צנוע ותמיד הייתה בך דאגה לאחר."
עם סיום קורס הקצינים חזר לחטיבת "גבעתי", וביצע תפקידי שטח מאתגרים בפלס"ם (פלוגת סיוע מנהלתי) כסמ"פ (סגן מפקד פלוגה) וכמ"פ מפקדה. סיפר סגנו: "שנתיים שבהן היינו צמד, מ"פ וסמ"פ, אבל לא רק. היינו חברים, חברים טובים. וזה הפך את העבודה לכל כך קלה וכל כך מתוקתקת. איכשהו, למרות שעברנו קווים לא פשוטים ומבצעים הזויים, עדיין בסוף היום היינו מסיימים סיגריה מחוץ לחדר ונכנסים לישון בארבע בבוקר לשלוש שעות, מרוצים מהיום שהיה ומוכנים לטרוף את היום שיהיה. לא פלא שזכינו בכל כך הרבה פרסים, לא פלא שקטפנו כל כך הרבה תארים מרשימים. הדרכת אותי, ידעת להכווין אותי, הבנת איך לגשת אליי כדי להוציא ממני את המיטב."
פלג טיפח את חייליו והשריש בהם את המורשת והערכים שגדל עליהם והאמין בהם. למרות חזותו הקשוחה והקפדתו על קלה כחמורה, תואר כמפקד שהוא לפני הכול אדם, שתומך, דואג, מפרגן ומעצים, דמות למופת ומודל לחיקוי שנתינת דוגמה אישית היא נר לרגליו. "מעטים האנשים בצבא שגרמו לי לחוש שליחות בקרבתם, כתב אורי, "להרגיש שיש בשירות שלנו עבודת קודש. בגדלותך לא השתמשת מעולם בסמכות שלך כדי לאכוף ביצוע משימות, הכול היה מתוך אכפתיות וראיית האחר."
כתבה אלמוג: "זכיתי במפקד שהוא מנהיג, מלח הארץ, בעל כריזמה ויכולת קבלת החלטות, עושה כל משימה על הצד הטוב ביותר והכי חשוב – איש של אנשים." והילה העידה: "בזכותך הייתי קצינה טובה יותר ואדם טוב יותר."
בתפקידו הבא שירת כקצין לוגיסטיקה חטיבתי של חטיבת השריון 460 (עוצבת "בני אור"). שם פגש את יובל, קצינת שריון אף היא, והאהבה שניצתה ביניהם הפכה למערכת יחסים זוגית שהובילה לנישואים. הם בנו את ביתם במושב יכיני שבצפון הנגב, סמוך לעיר שדרות שבעוטף עזה, ובכך הגשים פלג את חלומו לגור במושב ולחיות את החזון הציוני.
פלג היה אב מסור עד אין קץ לארבע בנותיו - נויה, טלאור, תמר ועלמה. עטף כל אחת מהן באהבה ודאג להעצים את יכולותיהן ותחביביהן. באהבתו הרבה לארץ דאג שגם בנותיו יחוו את יופייה ויחושו אליה אהבה דרך טיולים ורגעי כיף משפחתיים רבים ומאושרים. "היית בעל למופת," כתבה ורד, חותנתו
למרות עיסוקיו הרבים וסדר יומו העמוס, מצא זמן לעסוק בספורט והתאמן מדי יום, מתוך שהאמין ב"נפש בריאה בגוף בריא". את זמנו הפנוי המועט הקדיש לקריאת ספרים, ובכל הזדמנות הוציא את הגיטרה וניגן, או התיישב לתופף.
פלג, עמוד תווך במשפחתו הגרעינית והמורחבת, תמיד הוביל ועמד בראש. "הוא היה איש משפחה מדהים," אמר אחיו שחף, "אח גדול שנמצא שם בשביל כולם. שומר עלינו, מייעץ, מתחשב." חבריו הרבים סיפרו על חבר אמת, בעל יושרה וכנות שאין כדוגמתן, שיודע להיות רציני כשצריך ומצחיק כשאפשר, "אדם שנכון לעמוד לצידך בטוב וברע, יודע תמיד להתאים את עצמו לסיטואציה ולמי שעומד לנגד עיניו, ולעולם מדבר בגובה העיניים, לא משנה מי עומד מולו."
במהלך שירותו יצא ללימודי לוגיסטיקה במכלל ספיר, וניצל את התקופה כדי להעלות על הכתב תובנות שהתגבשו בו לאורך שנות שירותו ואת התסכול שחש נוכח העובדה שקצינים רבים פורשים אחרי שנים ספורות מאחר שהם מתקשים להתמודד עם האתגרים, או שאינם מצליחים להביא את יכולותיהם לידי ביטוי. כך, במשך שנתיים, ישב ערב ערב במרינה באשקלון עם כוס בירה, פיצה ומחשב, וכתב את "סיוע ברכיבה מנהלתית" – ספר לאוכלוסיית מפקדי הפלס"ם המתאר את ניסיונו הפיקודי והניהולי.
עם צאתו של הספר לאור היה פלג מאושר, מלא תוכניות כרימון לקראת המשך עתידו המקצועי ובניית חייו עם משפחתו האהובה. שלושה ימים לאחר מכן, נגדע הכול.
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, שהה פלג בביתו שביכיני, עם יובל ועלמה בת השנתיים. כשהגיעו הדיווחים על הגעת מחבלים לשערי מושב ונשמעו קולות הירי, לא חשב פעמיים, נטל את נשקו ויצא להילחם. במשך כשעתיים חתר למגע, חיסל חלק מחברי החוליה ומנע מהאחרים מלחדור לאחד הבתים. בקרב גבורה זה נפל. בנפילתו הציל אזרחים רבים.
(מידע זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון)