חן בוכריס - דף הנצחה

בן הזקונים של אסנת ונסים. נולד ביום ז' באדר ב' תשנ"ז (16.3.1997) באשדוד. אח לליאל, חיים, שלום ומצדה.
חן – חֵני או חֵנצ'וּק בפי אוהביו, נולד בכרמל, גדל והתבגר כל חייו בעיר השוכנת לים – אשדוד. למד בבית הספר "גאולים" ולאחר מכן בתיכון המקיף ג' וסיים את לימודיו בהצטיינות יתרה במתמטיקה ובמגמות פיזיקה וכימיה.
הוא אהב את הים ועסק בספורט וכושר במהלך כל חייו ובעיקר בענפי הריצה והכדורגל, ואף לקח חלק בנבחרות השונות במהלך לימודיו. אהבתו לספורט הייתה רבה והוא התאמן שעות רבות מדי יום. "אדם טהור שהחיוך לא ירד לו מהפנים," סיפרו חברי הילדות, "אפילו במשחקי כדורגל בשכונה לא היה מוכן שהחברים יריבו."
בחודשים שקדמו לגיוסו התנדב כמורה בבית הספר היסודי "אילנות" שבעיר ועבד עם תלמידים המתקשים בלימודים. בדרכו הייחודית, הנחושה והרגישה סייע להם בלימודי קריאה ומתמטיקה תוך שילוב אלמנטים מעולם הספורט, והצעיד אותם לעבר הישגים, במקומות שמורים רבים לפניו כשלו. "הוא פשוט היה איתי," הסביר אחד מחניכיו הבוגרים את סוד קסמו והצלחתו.
חן התמיין טרם הגיוס לשייטת 13 והתגייס לחטיבת הצנחנים באוגוסט 2016, שם שירת בשנותיו הראשונות בגדוד 202 והצטיין בכל שלב לאורך שירותו.
כבר בטירונות בלט בהצטיינותו, בכושרו הגופני והמנטלי, וסומן לפיקוד. "במהלך ההכשרה הרגשתי שהוא דוחף עוד ועוד קדימה," סיפר מפקדו, "רוצה ללמוד ולהצליח, רוצה עוד אתגרים, שואל שאלות. עם הזמן הבנתי – חן רוצה להיות מקצוען. החיוך שלו לא ירד מהפנים וזה הרים את כל הכיתה. במבט לאחור, הוא הפך אותי למפקד טוב יותר."
גם בהמשך דרכו הצבאית, בכל אחד משלבי הכשרתו והתפקידים שמילא – בקורס מ"כים (מפקדי כיתות), בקורס קצינים, כמפקד צוות וכסמ"פ (סגן מפקד פלוגה) – המשיך להצטיין ולשאוף קדימה; הוביל ופיקד בראש הכוח על מבצעים רבים, הכשיר מסגרות דרך אימונים ובפעילות מבצעית בעצימות גבוהה ותואר כמקצוען בחסד עליון. "חני עם המנהיגות השקטה שלו," כתב אלוף-משנה רן, מפקדו בצנחנים, "עליו נכתב המשפט 'מים שקטים חודרים עמוק'. תמיד ראשון, תמיד עם חיוך, תמיד נותן דוגמה אישית – הולך לישון אחרון וקם ראשון, סוחב את המשקלים הכבדים ביותר, דורש ביצועים מיטביים אך מדגים ועושה אפילו יותר מהדרישה."
סיפר אחיו שלום, אף הוא איש צבא, ואחד האנשים הקרובים ביותר לחן: "כל ארבעה חודשים הוא היה מקבל איזו הצטיינות, ולמרות שבצניעותו לא סיפר – אני ידעתי. היינו צוחקים שהלוואי שמתישהו אהיה המפקד שלו. הוא לא הבין עד כמה רציתי שהוא יהיה המפקד שלי."
כמפקד, בצד דרישותיו לרמת ביצוע מעולה ובלתי מתפשרת, עד קצה גבול היכולת, בלט ברגישותו לחייליו. האנושיות שהפגין, יחסו המכבד ויכולתו לזהות מי נתון במצוקה או מי זקוק לכמה דקות של שיחה אישית כדי "להתאפס" יצרו בקרב לוחמיו תחושת מחויבות עמוקה ויוצאת דופן כלפיו: "הוא קרא לנו בשמות הפרטיים," סיפרו, "ידע הכול על כל אחד ואחד מאיתנו ואהב אותנו כמו אבא. רצינו להצליח בשביל הפלוגה ורצינו להצליח בשביל חן."
גם את קורס מפקדי הפלוגות סיים חן בהצטיינות. חזר לגדוד 202 כדי לפקד על פלוגת "האינדיאנים" – הוותיקה שבפלוגות הגדוד, והנהיג אותה באהבה גדולה, בצניעות ובאומץ. "חן נחת בפלוגה כמו מטאור," סיפר אחד הלוחמים, "הזיכרון הראשון שלי ממנו הוא ב'ריצת בר-אור' (מבחן כושר גופני), בסוף אימון, כשהוא עומד איתנו בקו הזינוק ובתחילת הריצה 'פותח מבערים' ומשאיר לכולם אבק. בדרך חזור הוא עוד מספיק לצעוק על המפק"ץ (מפקד הצוות) שלנו שאנחנו רצים לאט מדי..."
את לוחמיו אימן וחינך לאור ערכיו: יושרה ואמת, תחקור ושיפור בלתי פוסקים, שלמות הביצוע ללא עיגול פינות, אחווה ורעות. בכל מצב ובכל מקרה גיבה אותם, גם אם נאלץ לשלם על כך מחיר. "תהיה בן אדם," כתב עליו אחיו שלום, "תמיד תקשיב ורק אז תעשה. תהיה ראשון בכל צרה. אם התחלת – תסיים, ואם סיימת – שאל מה היה אפשר לעשות טוב יותר, ואז תתחיל מההתחלה. תרוץ כל יום."
תחת פיקודו, הפכו "האינדיאנים" לפלוגה החזקה בגדוד, השפיעו על פלוגות צעירות, חנכו אותן והשאירו חותם.
בתקופה שבה תפסו קו בגזרת איו"ש (אזור יהודה ושומרון), שבר חן את המוסכמות של עמדה סטטית ושלח את הלוחמים להתמקם בפאתי הכפרים במארבים. "הלוחמים נהגו לפרוק את הקושי בכתיבת חמשירים עם המון הומור שחור ומרדנות," סיפר אחד החברים, "עובדה שהייתה גורמת למ"פ רגיל 'להיכנס' בהם, אבל חן, במקום זאת, החליף אותם בעצמו בעמדה כדי להבין את הקשיים שהם מתמודדים איתם והחליט לארגן ערב פלוגה שבו הקרין את כל החמשירים בהפתעה וצחק איתם ביחד." רגע לפני עזיבת הקו, הפתיע את הסגל ואת חייליו באימון מאתגר: "בשעה 04:00 בבוקר חן נכנס לחדר השינה של המפקדים והקפיץ אותנו לתרגיל סבך (אימון בתנאי שטח קשים) לאחר שלפני כמה שעות נעלנו את כל הציוד במכולה ודחפנו את המדים המלוכלכים לשק הכביסה, מוכנים ליציאה הביתה. זאת הייתה ההקפצה הכי מפתיעה בשירות שלי. יצאנו לתרגיל איכותי כמו שרק חן יודע לארגן, שבסופו סיכם ודיבר על מלחמת לבנון השלישית ועל כמה חשוב להאמין לאיום ולהיות מוכנים."
חן הקדיש את כל כולו לעשייה הצבאית והפיקודית מתוך תחושת שליחות ואמונה בצדקת הדרך. בזמן הפנוי המועט שנותר לו, למד באדיקות את "מסילת ישרים", ספרו של הרמח"ל (רבי משה חיים לוצאטו), והתעמק בסוגיות של מוסר ותיקון המידות.
בין אימון למבצע העלה על הכתב מחשבות, הגיגים ודרכי פעולה ומשפטים מעוררי מוטיבציה. "העליות והמורדות הן חלק מהדרך," כתב לעצמו, "אז מה אתה נבהל?"
נוכח יכולותיו והצלחותיו, משכה אותו יחידת העילית "מגלן" שבעוצבת הקומנדו לשורותיה. בטקס הפרידה מחטיבת הצנחנים, בחר לצטט את מילותיו של הנשיא האמריקני תיאודור רוזוולט: ״השבח מגיע לאנשים הנאבקים בזירה, שפניהם מכוסים באבק, יזע ודם; ששואפים כל הזמן, שטועים שוב ושוב. מפני שאין מאמץ בלי טעויות; לאלה שמנסים, שמתלהבים, שמקדישים עצמם למען מטרה ראויה..."
מתוך דברים שנשא חן בעת כניסתו לתפקיד מפקד פלגת הלוחמים ביחידת מגלן, אוגוסט 2022: "צהריים טובים, תודה לכל מי שכיבד אותי במעמד זה. מפקדים, נגדים ולוחמים. אמעיט במילים. תודה רבה ליששכר על החפיפה. אומר ואגיד שזו זכות גדולה לבצע תפקיד נוסף כמפל"ג, כאן, תודה על האמון.
מאחל לנו חיכוך מבצעי רב, אתגרים רבים, והכי חשוב - חיוך רב, לפעמים מתוך שמחה, ולפעמים מתוך כעס. אך הכול יהיה מאהבה ומראיית הנולד, למען מטרה אחת. לעיתים אנחנו שוכחים אותה, טהורה וערכית היא, אך גם קשה מנשוא, לשמור עלינו מרחוק, שלושה קילומטר דרומית אלינו, תום ותומר.
שתהיה לנו עשייה רבה, מאחל לנו הצלחה רבה.״
ואכן, הפלגה שחן פיקד עליה הפכה למעוטרת ביותר ביחידה ולבולטת בהצטיינות מבצעית ובחברויות האמיצות שנרקמו בה. "בחיים שלי לא רציתי להידמות למישהו כמו שרציתי להידמות לך, בוכריס," כתב אחד מלוחמיו, "למדנו ממך כל כך הרבה ואני חייב לך כל כך הרבה."
שנה אחת בלבד לאחר המעבר לעוצבת הקומנדו, שבר חן שיא נוסף עת הוחלט למנותו לסגן מפקד יחידת "מגלן" בגילו הצעיר – עשרים ושש. 
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל.
באותה שבת שהה חן בבית הוריו שבאשדוד ולאחר הישמע האזעקות הראשונות הקפיץ את כלל כוחות יחידת מגלן לבסיסה בדרום הארץ, שם עסק אישית בתדרוך ושילוח הכוחות יחד עם קצין האג"ם היחידתי ועם מפל"ג המ"מ. לאחר מכן יצא חן עם חוליית הפיקוד ככוח חלוץ לכיוון נחל עוז תוך שהם מתפעלים מספר אירועים עם כוחות אויב וכוחות צה"ל בדרכם לקיבוץ ומקביל לעיסוקו של חן בניהול הפעלת היחידה.
בשעה 12:05 לערך התמקם החפ"ק בנקודת היערכות בסמוך לקיבוץ ולאחר שחן הפעיל כוחות נוספים של יחידת מגלן. בשעה 12:15 בקירוב נתקל החפ"ק של חן עם כיתת מחבלי נוח'בה ובמגע עימם חן וכוחות החפ"ק הצליחו לחסל חלק מהמחבלים אך במהלך חילופי האש נהרגו חן בוכריס, קצין האג"ם יפתח יעבץ והחובש בחפ"ק אפיק רוזנטל.
לנקודת ההיתקלות הגיעו תוך כדי חילופי האש כוחות נוספים אשר נחלצו לעזרת הכוח, ואחרי לחימה עזה הביאו לסיום ההיתקלות.
רב-סרן חן בוכריס נפל בקרב בקיבוץ נח עוז באותו יום, בן 26 בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באשדוד. הניח הורים, שתי אחיות ושני אחים.
(מידע זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון)