דור מנגדי - דף הנצחה

בנם של איריס ושאלתיאל. נולד ביום כ"ו באלול תשנ"ט (7.9.1999) בראש העין. אח לניר, שני, יהונתן, טליה ומעיין.
דור גדל והתחנך בראש העין, למד במוסדות לימוד באזור מגוריו. נער חייכן ומלא קסם, חברותי ואהוב. בלט בטוב ליבו וברצונו להושיט עזרה וסיוע לסובביו בכל דבר ועניין, תיארה אותו חברתו: "הוא התאפיין בעיקר במידת הנתינה, בכל עת ביקש לתרום ולעזור, וכמובן ישנו החיוך המיוחד שלו שהדביק את כולם וגרם לכולם להיות מאושרים לצידו".
בזמנו הפנוי אהב לצאת עם חבריו ולבלות. כאוהד קבוצת הכדורגל "בית"ר ירושלים", נהנה לצפות במשחקים של הקבוצה לצד אחיו וחבריו.
חלק עם בני משפחתו קשר חם ואוהב, והיה קרוב מאוד לאימו. "דור שלי הוא ילד של אימא", סיפרה האם, "רכש כבוד אליי ברמה מטורפת. הראשון שקם לשטוף כלים, כדי שלא אעבוד קשה. כשהייתי מבשלת נהג לומר: 'יבורכו ידייך, אימא'. היה החבר, הילד, האח. פשוט הכול".
בהגיעו לגיל גיוס, שובץ לשירות כלוחם בגדוד 51 של חטיבת "גולני". היה גאה ללכת בדרכו של אחיו הגדול ניר ולשרת ביחידה זו, חדור מוטיבציה לתרום מעצמו בהגנה על המדינה. חייל מסור ומקצועי, יצר קשרים חברתיים בקלות.
מיד אחרי שחרורו מצה"ל התגייס, שוב כאחיו לפניו, למשטרת ישראל. ביום 20.2.2022 התגייס למשטרה ושירת במנהלת תיאום פעולות אכיפה, יחידה ייעודית העוסקת באכיפת דיני מקרקעין ומשמשת ככוח עתודה באירועים חריגים בתחומי פח"ע (פעילות חבלנית עוינת), חירום ופשיעה חמורה. חש גאווה להיות חלק מהמנהלת ומהמשטרה, נהנה מאוד מהאתגרים שהציב בפניו התפקיד.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
בבוקר זה דור היה בביתו בראש העין. ניר אחיו, אז לוחם יס"מ (יחידת הסיור המיוחדת של משטרת ישראל), הוקפץ ראשון. "הוא התקשר לדור ואמר לו: 'תיכף בטח יקפיצו גם אותך'" סיפרה האם, "אחרי חמש דקות דור הודיע לי: 'אימא, מלחמה' - ויצא מהבית". תחילה הוקפץ לאזור שדרות ובהמשך יצא עם שבעה מחבריו לצוות לאזור קיבוץ בארי כשהם נוסעים בשני רכבי קרקל ממוגנים. בהגיעם לקיבוץ נתקלו בעשרות מחבלים שחדרו לשטח ישראל, ניהלו מולם קרבות עזים באומץ לב ובגבורה ופגעו ברבים.
בדרכם לחלץ משפחה שהסתתרה בבית העלמין, נקלעו למארב על הכביש ההיקפי של הקיבוץ ונורה לכיוונם מטח של טילי אר־פי־ג'י, אש מקלעים וירי צלפים. כתוצאה מהאש המאסיבית נהרגו שבעה מהלוחמים, וביניהם דור.
מילותיו האחרונות נותרו על פתק במכשיר הטלפון שלו, ששרד את הבעירה הגדולה. ברגעיו האחרונים חשב על אימו וכתב: "אימא יש רק אחת, לא סתם אמרתי תמש..." כך, באמצע המילה, נקטעה ההודעה שלא הספיק לשלוח.
סמל ראשון דור מנגדי נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים וארבע בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין ראש העין. הותיר אחריו הורים וחמישה אחים ואחיות.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל.
ספדה לו אימו: "מלאך שלי בשמיים, אנשים שואלים אותי – 'איך את?' ואני עונה: 'עצובה, בוכה וכואבת', והם: 'תהיי חזקה'. אני לא חזקה ולא רוצה להיות חזקה... מלאך שלי, לעד תהיה חרוט בליבי. אוהב אותך, אכאב, אבכה ואספר עליך בכל מקום".
ספד לו גל חברו: "'תחיה כמו מלך ותמות כאגדה' כך נהגת לומר, ובסוף באמת הלכת כאגדה. אוהב אותך לעד אחי היקר ומתגעגע כל כך. אתה גיבור ישראל".
ספדה לו חברתו: "דור היה החבר הכי טוב, בן זוג מושלם, ילד של אימא שתמיד דאג לה ולאחים שלו... הוא איתנו בלב לכל החיים, נזכור אותו לנצח".
דור מונצח באתר ההנצחה weremember710, שם ניתן למצוא תמונות מתחנות חייו השונות ודברים לזכרו. דף הנצחה לזכרו הוקם במדור "גלעד לזכרם" באתר האינטרנט של משטרת ישראל ובו תולדות חייו ותמונות.
אוהביו יצרו מכתב ידו גופן כחלק מפרויקט "אות.חיים" - מעצבים יוצרים פונטים מכתב ידם של הנרצחים והנופלים במלחמה, על בסיס הרעיון כי "יצירת פונט (גופן) על שמו של אדם – תשאיר בעולמנו אות חיים ממנו".
מרוץ בהשתתפות תלמידי הישיבה התיכונית "דרכי אלישע" נערך בעיר הולדתו ראש העין, בסיומו שמעו התלמידים את סיפורו של דור, כמו גם סיפורי גבורה של נופלים נוספים בני המקום.
ניר אחיו הגדול החליט להמשיך את דרכו ועבר לשרת במפת"א באומרו: "אני משרת בצוות של דור, עם החברים שלו, שאיבדו באותו יום שבעה לוחמים בבארי ואת מפקד הפלגה שלהם שנהרג בקרב בשדרות. זה לפעמים קשה, כי אתה מבין שדור היה צריך להיות פה ולא אתה. אבל אז אתה אומר לעצמך: 'מספיק שנתתי כוח לעוד אדם להרים את הראש אחרי מה שקרה', וכשאתה עוזר לאחרים, אתה מתחזק בעצמך. זה ניצחון קטן שאומר למרות שלקחתם לנו את הדבר הכי יקר, אנחנו לא נשבר".
דור מונצח באנדרטת המשטרה הניצבת במכללת השוטרים בבית שמש ובבית "יד לבנים" בראש העין.


מידע זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון