מור גבאי - דף הנצחה

מור גבאי ז״ל
בת 30 בנופלה,
בת למלכה סוויד ומאיר גבאי 
אחות לאורנית, אסף, ליאור, דניאל ויאיר. 
בשבת שמחת תורה, הייתה מור במפגש חברים בחוף זיקים, שם בילו כל החברים מהעבודה. 
בדרך מחוף זיקים תפסו האזעקות את מור בכניסה לשדרות, שם נכנסה למיגונית. 
בשעה 6:45 סימסה מור למשפחתה כי הכל בסדר איתה ומאז נותק עימה הקשר. 
אחיה דניאל יצא לחפש אותה ביום ראשון בבוקר בכניסה לשדרות ומצא את רכבה ירוי עם דם, אך מור לא נמצאה בו. 
יומיים וחצי של חיפושים הסתיימו עם טלפון מהמשטרה, בבקשה שמשפחתה תגיע לזהות את גופתה במחנה שורה.
מור הייתה קרן שמש הן למשפחתה והן לחבריה ומכריה. 
החיוך שלה היה שובה את כל מי שפגש אותה. היא הייתה הכוורת שמחברת תמיד בין כל חבריה. 
למור היו תכונות אופי מיוחדות - היא הייתה אהובה, רגישה, אכפתית , חייכנית, חברותית, מוצלחת ועם לב זהב!
מור סיימה 12 שנות לימוד בהצלחה.
היא שירתה במשך שנתיים בשירות לאומי ולאחר מכן שירתה בצבא במשך שנתיים ואז נשארה בקבע לשנה נוספת.
במהלך שירותה הצבאי הייתה משקית ת"ש ותמיד דאגה לחיילים שלה, גם אם החסירה מעצמה.
השתחררה מקבע והחלה את עבודתה במעברים.

מור הייתה גם מאוד כישרונית וכתבה הכל על הדף.
משפט אחד מיני רבים, שמור האמינה בהם הוא: ״חיים הם 4 אותיות והגשמה אחת גדולה. לפעמים מרגיש שכל מה שצריך כאן זה קצת חום והרבה אהבה״.

זמן מה לפני מותה מור כתבה שיר ושלחה אותו לחברה שלה כדי שתלחין אותו. לאחר הירצחה של מור, החברה הלחינה את השיר והוציאה אותו לאור, ובאופן אירוני, הוא נקרא כעת כאילו היא כתבה את המילים על עצמה.
אחריי הכל את שיר 
מנגינה שחוזרת על עצמה 
את מילים בתוך בית 
שאפשר לשמוע לתמיד 
גם כשאת נגמרת 
את לא נעלמת אף פעם 
להתחיל מחדש רק בלעדייך 
את שייכת לכולם 
וכל אחד רוצה 
שתהיי שייכת לו 
את אהבה שלא נראה 
שיש לה סוף 
וגם אם לפעמים 
כמו שיר את מזכירה 
לי את הים 
מלא בסודות 
אותך תמיד אזכור  
גדולה ובלי גבולות 
רק מלהסתכל עלייך שוב 
צפות מליון מחשבות 
מה יכולת עוד להיות 
לאסוף את השברים מחדש 
לחזור מהמצב המטושטש 
לדעת 
שעכשיו את מאושרת