יגאל וקס - דף הנצחה

יגאל וקס ז"ל נולד בתל אביב ב-15.9.1970, וגדל בחולות סיני, במושב נתיב העשרה. 
הוא היה בן לסוזן ואלפרדו ואח בכור לעמית, נמרוד וגלעד. 

גדל בבית ששם דגש על אהבת האדמה, הטבע והחי ועל חיי קהילה. 
הוא גידל כלבים, חתולים ואפילו סוס. 

במהלך חייו פיתח יגאל עניין עמוק בתחומים מגוונים: אהב לטייל בארץ ובעולם, התעניין באמנות, טכנולוגיה ומוזיקה, והיה בעל נפש יצירתית, חדות מחשבה ולב רגיש מאין כמותו.

לאחר פינוי סיני בשנת 1982, משפחתו של יגאל הקימה מחדש את מושב נתיב העשרה בחולות זיקים.

יגאל למד בכפר סילבר ושירת בצה"ל בצנחנים, שם פיתח תחושת שליחות ואחריות חברתית. 
הוא נשאר בקשר עם חבריו ליחידה ולמילואים לאורך חייו. 

לאחר הצבא יצא עם מספר מחבריו מהשרות הצבאי לטיול גדול וארוך בדרום אמריקה.
כשחזר, עזר להוריו במשק העגבניות והפרחים שבמושב. 

הוא פנה ללימודי גרפיקה ממוחשבת ובהמשך עבד בתחום. 
עם הזמן למד בניית אתרים וגם שם שילב יכולות מקצועיות יוצאות דופן עם אנושיות וחום אישי.

את ליאת אשתו הכיר בהופעה של מכר משותף והשניים התאהבו ובנו יחד בית מלא אהבה, ערכים,שמחה וצחוק. 
יגאל היה בן זוג אוהב, תומך ונאמן, ואב מסור לבנם יהונתן. 
הקשר המיוחד ביניהם נבנה סביב סקרנות משותפת, זמן איכות משותף, משחקים, טיולים והמון חוויות משותפות, כגון: שחייה, דייג, החלקה על קרח, רכיבה באופניים, משחקי קופסא ושחמט, טיפוס על עצים ועוד ועוד.

יגאל היה אדם שראה את הזולת. הוא עזר למי שצריך, מבלי לבקש תמורה. 
חבריו ובני משפחתו זוכרים את החיוך הרחב, ההומור ואת הלב הפתוח שתמיד ידע להרגיש ולחבק.

הוא נרצח באירועי השבעה באוקטובר 2023 – במהלך מתקפת הטרור הנוראה של חמאס על ישראל. 
באותו יום, הוא היה בביתו כאשר שמע את זעקתם של השכנים, משפחת תעסה, עת חדרו לביתם מחבלים ורצחו את האב ופגעו בילדים. הוא יצא החוצה בניסיון לעזור לילדים עם מצ'טה ביד (מהטיול בדרום אמריקה לאחר הצבא), ומחבל ירה בו מאחור. 
יגאל הצליח לרוץ לבית של הרבש"צ ולעדכן שמחבלים רבים חדרו למושב, בטרם התמוטט ומת מפצעיו באין עזרה. 

יגאל היה בן 53 במותו. 
הוא הותיר אחריו בן אהוב, משפחה וחברים רבים, וארץ שלמה שלא תשכח.

זכרו ממשיך לפעם בליבו של יהונתן, באהבה שהוא מקבל מכל מי שמכיר את אביו דרכו, ובאמונה העמוקה שהטוב ינצח, בזכות אנשים כמו יגאל.