אדר בן סימון - דף הנצחה

בת זהבה וארז. נולדה ביום י' באדר ב' תשס"ג (13.3.2003) ביישוב הקהילתי נווה זיו שבגליל המערבי. אחות תאומה לאביב; אחות צעירה לרז ולשחף.
אדר, פרח לב הזהב של משפחת בן-סימון, הילדה הכי יפה בגן ובבית הספר, נולדה כדי להאיר את העולם ולפזר בו את קסמה. ילדה אנרגטית ופעלתנית שאהבה לרוץ ולשחק, רקדנית בלט מוכשרת שרקדה שנים רבות בבית הספר למחול בקיבוץ געתון. התחנכה בבית הספר היסודי "מעלה הגליל" שבמושב מעונה וב"בית חינוך גליל מערבי" שבמועצה האזורית מעלה יוסף; תלמידה מצטיינת, דומיננטית, כריזמטית, פעילה ומעורבת, אהובה מאוד על כולם והדבק בחבורה. לכל אורך חייה הפגינה יצירתיות, חוכמה ומנהיגות בצד נועם הליכות ודרך ארץ, היוותה דמות להערצה והסבה גאווה עצומה למשפחתה.
נתינה, עזרה ואהבת הזולת היו ערכיה המובילים. חברה מסורה ותומכת, מושיטה יד בכל מקום שצריך, נותנת מעצמה לכל הסובבים אותה ותמיד חושבת על האחרים לפני שחושבת על עצמה. אך היו באדר גם צדדים קלילים – של צחוק, השתוללות ורוח שטות; "היא לקחה הכול בפרופורציות," סיפרו אוהביה, "חיה את החיים מהיום למחר, נהנתה מכל רגע ותמיד תמיד הסתכלה על חצי הכוס המלאה."
אדר אהבה את המדינה בכל רמ"ח איבריה. כתלמידה מצטיינת בעלת כישורים חברתיים יוצאי דופן יכלה להתקבל לתפקידים רבים ונחשקים בצבא ואף עברה בהצלחה מבחנים לתפקיד יוקרתי באגף המודיעין, אך כמי שמגיל צעיר שאפה להתגייס לתפקיד לוחמה, החליטה ללכת ליום חשיפה של לוחמות. בסיום המפגש, הודיעה לאימה: "'אימא, אני הולכת להיות לוחמת! אני רוצה להיות בשטח, לעבוד עם אנשים, להיות מפקדת!" כעבור שבוע, זומנה למבחנים ביחידת החילוץ וההצלה של פיקוד העורף ומשנודע לה שהתקבלה, הייתה מאושרת עד הגג.
עם גיוסה לצה"ל, ב-4 באוגוסט 2021, הוצבה בפיקוד העורף והחלה את מסלול הכשרת הלוחם ביחידת החילוץ וההצלה. כהרגלה, הצטיינה כבר מתחילת הדרך, ונשלחה לקורס מ"כים (מפקדי כיתות). החברים לשירות סיפרו על אדר החייכנית, טובת הלב, שהשרתה עליהם שלווה וביטחון, תמכה בהם ברגעים קשים ולא חדלה להזכיר את הסיסמה: "הקושי רגעי; הגאווה נצחית".
לנוכח יכולותיה המרשימות, מייד עם סיום קורס המ"כים שובצה לפקד על מחזור של קורס מפקדים וזכתה בתואר "מפקדת מצטיינת". משם, הייתה הדרך לקצונה קצרה. כתבה רוני, שהכירה אותה בטירונות ועברה איתה כברת דרך: "חווינו יחד את כל הרגעים הטובים והפחות. היית האדם הכי שמח והכי עוצמתי בפלוגה, כולם נפלו לרגלייך והלכו אחרייך בעיניים עצומות. הובלת פלוגה שלמה, מחזור שלם, רק בקסם המיוחד ובחיוך שלך." על מידת השפעתה כמפקדת סיפרה שרית, שאדר פיקדה על בתה בקורס המ"כים: "אדר הייתה מפקדת נערצת ומוערכת. היא רצה עם הבת את המסלול, שרקה לה ועודדה אותה, ובזכות העזרה והעידוד שלה, בתי סיימה את מבחן הכושר האחרון והוסמכה למ"כית. אדר תיזכר לנצח כמפקדת מיוחדת עם חיוך מקסים ולב ענק."
גם בקורס הקצינים ובהשלמה החילית בלטה אדר ברוחה החיובית, ביכולת ההשקעה וההתמסרות, ובבגרותה הנפשית. "טעויות, כישלונות והצלחות הם חלק בלתי נפרד מחיי," כתבה במהלך הקורס, "רקדתי בלט במשך שתים-עשרה שנים וזה לימד אותי על קצה המזלג מקצועיות מהי: היכולת ללמוד מטעויות לצורך למידה ושינוי."
וכך ניסחה את ה"אני מאמין" שלה: "אני מאמינה בחשיבות הדוגמה האישית. כמפקדת, לא אתן לעצמי ליפול ברשת של אכזבה ותסכול; אדע לגבש לי אסטרטגיה טובה כדי לבצע משימות בצורה המיטבית. אדרוש מעצמי כל מה שאדרוש מהחיילים שלי, כי הכוח שלנו הוא הביחד שלנו. כדי להשיג מוטיבציה גבוהה בקרב פקודיי חשוב שאכיר אותם היטב – רגשית ומקצועית. חשוב לי לבצע איתם את המשימות בגישה אופטימית עם מוטיבציה גבוהה, נחישות ורצון לעמוד באתגרים תוך שמירה על חוקים, כללים ומשמעת ברורה. מאמינה שאצליח לשמור על מקצועיות ולחתור יחד עם חייליי לניצחון, ותמיד להוביל קדימה."
אדר ייחלה וציפתה לרגע שבו תכשיר דור חדש של לוחמים ותנחיל להם את הערכים שכה האמינה בהם: אהבת הארץ, דרך ארץ, מוסר, אמונה עצמית, אמינות, כבוד הדדי, שיתוף פעולה, חמלה ואכפתיות ו-"להעריך את היש בכל יום מחדש."
באוגוסט 2023, כשהיא ענודה בדרגות סגן-משנה, קיבלה לפיקודה מחלקת טירונים מפלוגת "תבור" בבא"ח זיקים – בסיס האימונים החטיבתי של פיקוד העורף שבעוטף עזה. עם כניסתה לתפקיד, התבקשה לבחור בעל חיים שלאורו תצעד המחלקה. היא בחרה בעוף החול – הפניקס – חיה מיתולוגית עוצמתית, המתאפיינת ביכולת לקום לתחייה מעפרה ולהתאושש. ״אנחנו הולכים לעבור הרבה דברים ביחד," אמרה לחייליה בשיחת הפתיחה, "נחווה רגעים קשים, משמחים, מצחיקים ואולי גם קצת כואבים. אבל ביחד אפשר לעבור הכול!״
אדר התגאתה בכומתה הכתומה, אהבה כל רגע בצבא, וחשה כי היא מממשת את שליחותה. בכל פעם שחזרה הביתה, לחופשת סוף שבוע קצרה, עמדה במרכז תשומת הלב. "חיכינו שתחזרי כדי שנוכל לחבק ולנשק ולהריח אותך," כתב אחיה רז, "ידעת שאת מחזיקה אותנו. מתוך הרגל הגשת את הלחי שלך ו'קדימה, סיימו עם זה ותירגעו.'"
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל.

מייד עם תחילת ירי הרקטות פקד מפקד הפלוגה של בא"ח זיקים על אנשי הסגל להחליף את הטירונים בעמדות השמירה. הטירונים נשלחו לתפוס מחסה במיגוניות. זמן קצר לאחר מכן, הגיעה למחנה חוליית מחבלים, מצוידים באמצעי לחימה רבים, והחלו לירות רימוני רסס ורקטות "אר-פי-ג'י" לעבר הבסיס. אדר ושלושה מפקדים רצו לעמדת הש"ג כדי להסתער על המחבלים ולהגן על הטירונים. בהודעות האחרונות ששלחה לאחותה בוואטסאפ כתבה: "יורים עלינו. תשעה מחבלים מולי. מ"כים שלי נפצעו. אני עם כדור בקנה. שמע ישראל."
במשך כחמישים דקות ניהלו אדר וחבריה קרב יריות הרואי מול מחבלי חמאס, הצליחו להודפם ולמנוע את השתלטותם על הבסיס. בקרב זה נפלה. עוד שישה לוחמים ולוחמות נפלו בקרב על המחנה. בזכות גבורתם ניצלו חייהם של מאה ועשרים בני אדם ששהו בבסיס – טירונים, אנשי סגל ואורחים, וכן אזרחים שנמלטו לבסיס מהמחבלים בחוף זיקים.
סגן-משנה אדר בן-סימון נפלה בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בת עשרים בנופלה. הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי שבנהריה. הותירה אחריה הורים, שני אחים ואחות. לאחר נפילתה הועלתה לדרגת סגן.
ספד לה אביב, אחיה התאום: "אדר שלי, חצי שלי, תאומה שלי, האור של חיי. רק אתמול חזרנו מבית הספר והכנת לנו ארוחת צהריים. היית בן אדם מדהים. כל מה שרצית השגת, אף אחד לא היה יכול לעצור אותך. רק את הבנת אותי במבט. אני כל כך גאה בך וגאה שאת אחותי. נתת לי כל כך הרבה ערכים, ביגרת אותי ולימדת אותי והיית לצידי. אני רוצה להגיד לך תודה. אני אוהב אותך נסיכה שלי."
הספדה של שחף, אחותה: "אדר, אחותי היחידה, אחותי הלוחמת, מפקדת המחלקה, הקצינה שלנו. כל הגוף שלי שורף מכאב ומתחושת גאווה שהגנת בגופך והצלת כל כך הרבה חיי אדם. הערצתי אותך ולמדתי ממך כאילו את אחותי הגדולה. היית פייטרית אמיתית, כולם העריצו ומעריצים אותך. גיבורת ישראל, גיבורת המשפחה, והגיבורה הפרטית שלי. לעד תהיי איתי בכל תא ותא בגוף שלי."
ספד לה רז, אחיה הבכור: "אחותי הקטנה, הקטנטנה, הנסיכה שלנו, הזהב של הבית והגאווה הטהורה שלנו. זכיתי להיות אחיך הגדול. היינו ארבעת האחים שכולם קינאו בהם, המשפחה המאוחדת, המיוחדת והחזקה בעולם. הורים מושלמים שגידלו ילדים לתפארת. עברנו כל כך הרבה ביחד ודאגנו לצבור חוויות קסומות ובלתי נשכחות. אהבת כל כך את החיים והיו לך תמיד עקרונות וים של ערכים. היית חדורת מטרה להצליח במשימה, גם שידעת שתיהרגי בסופה. היית ותמיד תהיי הכתר והכוח של המשפחה. אני אוהב אותך אהבת אמת, אחותי."
ספד לה שניר, בן זוגה: ״אדר שלי, אהבת נעוריי. תמיד אמרתי לך שהשמיים בשבילך הם הגבול, ואת הוכחת את זה פעם אחר פעם. מותך הוא מות גיבורים. כמו פרפר לאש היית, לא מפחדת מכלום. תודה רבה על הזכות לחיות לצידך. תודה על אהבה אין-סופית, על כבוד הדדי, תודה על כל נשיקה וכל חיבוק. הלב שלי הלך – יחד איתך.״
דף לזכרה נפתח ברשת החברתית "אינסטגרם". דפי הנצחה ובהם תמונות, סרטונים, סיפורים והספדים נפתחו גם בפלטפורמות "סיפור חיי" ו"REMEMBER", באתר "גיבורות ישראל" ובאתר האינטרנט של "בית חינוך גליל מערבי".
(מידע זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון)