תחנת הדלק תפוז
מיכאל ואולגה אברמוב אירחו במהלך חג הסוכות את נכדיהם. בבוקר שמחת תורה, כשהתחיל ירי הרקטות, החליט מיכאל להוציא את הנכדים משדרות ולהחזיר אותם לפנימייה בה למדו. הוא יצא לתדלק ונורה למוות על ידי מחבלים
מיכאל, אולגה והנכדים קארינה ומיכאל אברמוב. צילום: קריסטינה אברמוב
לחצו על הנקודות בציר הזמן לסיור בזמן אמת. לחיצה על האייקונים תציג את תיעוד האירוע
מיכאל אברמוב (66) ואישתו אולגה (65) מארחים בחג את בנם פטר, ואת הנכדים: מיכאל (12) והתאומות קארינה וקריסטינה (10). עם תחילת האזעקות, בני המשפחה מתעוררים ונכנסים לממ"ד. מיכאל, יליד מחצ'קלה ברוסיה, עלה ארצה ב-1991 עם אולגה וילדיהם פטר ודימיטרי. לפני כעשור נהרג דימיטרי (34) בתאונת דרכים. מיכאל עובד כמלגזן ובזמנו החופשי הוא מגדל יונים ומנגן בגיטרה
מיכאל מחליט שעדיף להוציא את הנכדים משדרות. הוא לא יודע שמחבלים כבר הגיעו לעיר. שלושת הנכדים לומדים בפנימיית "נווה גלים" באשדוד ומיכאל, שאמור היה להחזירם לפנימייה במוצאי שבת, מחליט להקדים וכבר להחזיר אותם. לפני הנסיעה לאשדוד הוא רוצה לתדלק את הרכב, ואישתו אולגה מתעקשת שלא ייצא החוצה. הוא משיב לה: "ממתי רקטות זה משהו חדש כאן? אני אלך ואחזור מהר"
מיכאל יוצא מביתו בשכונת בן-גוריון (קסדור) במזרח העיר, לכיוון תחנת הדלק. הוא מספיק לנסוע דקות ספורות בלבד, עד שהוא נורה על ידי מחבלים בין הספרייה העירונית לבין סופרמרקט "רמי לוי". מיכאל נפצע, אך מצליח לבצע פניית פרסה ולנסוע מעט עד שרכבו נכנס לתוך כיכר, בה מוצבת מנורה גדולה
חברים של פטר המתגוררים סמוך לאירוע הירי, מתקשרים לעדכן אותו על מה שקרה לאביו. פטר בוחר לא לספר בשלב זה לאולגה אמו. אולגה מתקשרת בלי הפסקה לטלפון של מיכאל, אך אין מענה
בכוחותיו האחרונים, מיכאל מתקשר לאולגה, אך לא מסוגל לדבר ומצליח רק לומר את שמה. אולגה שומעת את נשימותיו האחרונות ולאחר מכן - היא מבינה שהוא כבר לא בחיים. פטר מבין שאמו כבר יודעת מה עלה בגורלו של אביו, ומספר לה על שיחת הטלפון שקיבל מהחברים
פטר רוצה לצאת לכיוון הכיכר בה נמצא אביו, אבל אולגה עוצרת אותו. היא מבינה שמיכאל כבר לא בחיים ושמחבלים מסתובבים מחוץ לבתי התושבים. "יש לך ילדים ואתה צריך לחשוב עליהם", היא אומרת לפטר
אולגה ופטר מספרים לנכדים מה קרה לסבם מיכאל
אולגה מתקשרת לאחותה בלה כדי לספר לה שמיכאל נרצח. בלה משיבה שכבר שמעה זאת מהשכנים איך נמנעה מלדבר על כך, מחשש שהיא עוד לא יודעת. השתיים בוכות. אולגה מנסה להישאר מאופקת ליד הנכדים, אך מדי פעם מסתגרת באחד החדרים כדי לבכות
בני המשפחה מתקשרים למספרי חירום שונים בניסיון לברר איפה הגופה של מיכאל. נאמר להם שאין כרגע מידע
אחרי יומיים של אי ודאות, אולגה מקבלת שיחה ממחנה שורה והיא מתבקשת להגיע לזהות את מיכאל
מלווה בשני אחיה, אולגה מגיעה למחנה שורה ומזהה את גופתו של מיכאל. היא נפרדת ממנו, מחבקת ומנשקת אותו בפעם האחרונה
מיכאל מובא למנוחות בבית עלמין בשדרות, בהלוויה מצומצמת
כשנה וחצי אחרי 7 באוקטובר, פטר, אביהם של קריסטינה, קארינה ומיכאל, הולך לעולמו
