מישל ניסנבאום
בערב שבת הגיעו אוריאל ברוך ומיכאל יואב לנובה. זמן קצר לאחר שהחלה המתקפה מהרצועה, החליטו השניים לנסוע הביתה ויצרו קשר עם נשותיהם. בשיחה הראשונה נשמע היה שהכול תחת שליטה. בשיחה השנייה נשמעו ברקע יריות ואילו בשיחה השלישית נשמעו רק צעקות בערבית. ימים לאחר מכן יגלו המשפחות שמיכאל נרצח ואוריאל נחטף לעזה. במרץ 2024 נקבע כי נרצח. באוקטובר 2025 הושבה גופתו
התמונה האחרונה. מיכאל יואב ואוריאל ברוך במסיבת הנובה
לחצו על הנקודות בציר הזמן לסיור בזמן אמת. לחיצה על האייקונים תציג את תיעוד האירוע
אוריאל ברוך (35) ומיכאל יואב (46), שני חברים ושכנים מהיישוב גבעון החדשה שבאזור בנימין, הגיעו לחניון רעים בערב ורקדו במסיבת הנובה עד עלות השחר. בקבוצת החברים בוואטסאפ הם שלחו תמונה שלהם יחד במסיבה וכתבו "לילה טוב מהקרנפים". ב-6:29 מתחילה המתקפה מרצועת עזה והדי ירי ואזעקות נשמעים בשטח המסיבה. תחילה, אוריאל ומיכאל נשארים בשטח המסיבה, אך לאחר כרבע שעה הם מחליטים לנסוע חזרה לבתיהם. כשהם נכנסים לאוטו, מיכאל מתקשר לאשתו אינס ומעדכן אותה ששניהם בסדר ושהם בדרכם הביתה. אוריאל שנוהג צוחק ברקע: ״למה אתה סתם מתקשר להעיר את אינס בשבת בבוקר?״
כעשר דקות לאחר השיחה הראשונה, מיכאל מתקשר שוב לאינס אשתו. בשיחה הזו מיכאל נשמע לחוץ יותר והוא מספר לה שיש מחבלים בכבישים. אינס שומעת ברקע רעשי יריות ולפני שמיכאל מנתק את השיחה הוא צועק לאוריאל: "סע מהר, יורים עלינו!"
אינס יוצאת מחוץ לבית ורואה בחצר את השכנה את רחלי, אשתו של אוריאל. רחלי מספרת לה שהיא התקשרה לטלפון של מיכאל, אבל שכשהשיחה נענתה, היא שמעה קריאות בערבית. היא מוסיפה כי התקשרה שוב, אך לאחר מכן לא היה מענה. בשלב הזה, כל אחת מהנשים מספרת לבני משפחתה שאוריאל ומיכאל אינם זמינים. הן ממשיכות להתקשר אל השניים, אך לא מצליחות להשיג אותם
לאורך היום, בני משפחת יואב ובני משפחת ברוך מנסים ליצור קשר עם אוריאל ומיכאל. הם מתקשרים אליהם שוב ושוב, ללא מענה. באזור הצהריים המשפחות מצליחות לאכן את מיקום הטלפונים ורואות כי השניים נמצאים באזור עיקול מפלסים שבכביש 232, ליד אנדרטת חץ שחור. באמצעות איכון המכשיר בני המשפחה רואים גם כי הטלפון של אוריאל נכנס ויצא משטח רצועת עזה שלוש פעמים. בדיעבד, בני המשפחה יבינו כי הטלפון ככל הנראה נגנב באותו הבוקר וכי האדם שגנב אותו נכנס ויצא משטח ישראל
השעות חולפות ושתי המשפחות לא מצליחות ליצור קשר עם אוריאל ומיכאל. במוצאי שבת, אינס, אשתו של מיכאל, מגיעה עם הילדים שיר (13) ואלי (22) למגרש הרוסים בירושלים כדי למסור דגימות דנ"א. במקביל, אחיו של אוריאל רועי, מגיע למסור דגימות דנ"א ביחידת להב 433 בלוד
גם ביום ראשון, אין למשפחות קצה חוט בדבר גורלם של אוריאל ומיכאל. שתי המשפחות מחליטות לשלוח נציגים לבתי חולים ברחבי הארץ כדי לחפש את השניים. בנוסף, בני משפחה נוסעים למחנה שורה, מתקן צבאי לזיהוי חללים. בסוף היום נותרות המשפחות ללא מידע חדש
המשפחות מקבלות סרטון שצולם על ידי מחבלי חמאס והופץ בטלגרם. בסרטון ניתן לראות את אוריאל שכוב לצד הרכב ואת מיכאל יושב בתוך המכונית, ירוי. בסרטון נראים השניים מוטלים ללא תנועה. הסרטון הוא פריט המידע הראשון שהמשפחות מקבלות מאז שיחת הטלפון האחרונה ביום שבת
ביום חמישי בצהריים מגיעים נציגים ממועצת גבעון החדשה ומודיעים לאינס שמיכאל נרצח ב-7 באוקטובר וכי גופתו זוהתה במתקן שורה. הלווייתו של מיכאל נערכת באותו היום בבית העלמין במודיעין
מיכאל יואב
כשלושה שבועות אחרי 7 באוקטובר, גורמיים רשמיים מגיעים למשפחת ברוך ומודיעים שעל פי ההערכות, אוריאל נחטף לרצועת עזה. הם מדגישים כי הערכה זו אינה חד משמעית, אך כי יש לכך אינדיקציות חזקות
אוריאל ברוך
משפחתו של אוריאל מתחילה במאבק להשבתו הביתה. 172 ימים אחרי ההודעה על כך שאוריאל חטוף, המשפחה מקבלת הודעה לפיה יש סרטון נוסף של אוריאל מ-7 באוקטובר. גורמים צבאיים מגיעים אל המשפחה ואומרים כי על פי חוות דעת מקצועיות, אוריאל ככל הנראה לא שרד את הפציעה והוא אינו בין החיים. המשפחה מחליטה לקיים שבעה. חודש לאחר ההודעה על מותו של אוריאל, אחיו רועי נפגש עם ראש חטיבת הרפואה במשרד הביטחון וצופה בסרטון. לאחר השיחה, המשפחה מתחילה להטיל ספק בקביעת מותו של אוריאל. בני המשפחה ממשיכים במאבק להשבתו הביתה
ציור קיר של תמונתם האחרונה של אוריאל ומיכאל, שצויר על הקיר מול ביתם בגבעון
שיר (14) בתו של מיכאל, מציגה המצאה שבנתה בכנס של מכון וייצמן כחלק ממסלול למצוינות מדעית - מכונה המדמה את הקפיצה לרוחק באולימפיאדה. את ההמצאה היא מקדישה לזכרו של אביה
שיר יואב מציגה את המכונה שבנתה בכנס של מכון וייצמן
כחלק מההסכם לסיום המלחמה, מושבת גופתו של אוריאל ברוך לקבורה בישראל
למעלה משנתיים לאחר שנרצח ונחטף, מובא אוריאל ברוך למנוחות בירושלים
המתחם האינטראקטיבי של מפת העוטף ב-7 באוקטובר 2023 נועד לתעד ולהנציח את האירועים שהתרחשו ביישובי עוטף עזה באמצעות תיעודים מזמן אמת, דקה אחר דקה.
הפרויקט בהליכי בנייה ותחקיר, בשלבים הבאים יתווספו נקודות רבות על המפה, לרבות בסיסי צה”ל, הרחבת אזורי המסיבות והדרכים המובילות לעוטף.
לפרטים נוספים וליצירת קשר לחצו כאן
אזהרה: התוכן מכיל תיאורים ותיעודים קשים לצפייה
