הדר מרים כהן - דף הנצחה

בת הזקונים של אילנית ויגאל. נולדה ביום י"ט בכסלו תשס"ה (2.12.2004) במושב זיתן הסמוך ללוד. אחות לאלעד, משה (מושיקו) ועומר.
הדר מרים, ילדה של אור, שמחה, צחוק וחיוכים גדלה במשק של סבה וסבתה במושב זיתן. בואה לעולם בהפרש שנים גדול לאחר שלושה בנים זיכה אותה במעמד מיוחד, בתשומת לב ובפינוקים לרוב. ביום הולדתה השישי קיבלה במתנה את פאפי הכלבה, ולאורך השנים טיפלה בה במסירות ואהבה אותה אהבת אמת.
את חינוכה היסודי קיבלה הדר בבית הספר שבמושב ניר צבי, ואת המשך לימודיה עשתה ביהוד – בחטיבת הביניים "פסגות" וב"תיכון מקיף יהוד". תלמידה מצטיינת שבלטה ביופייה, באישיותה הקורנת ובערכיה, ובסימן ההיכר שלה – צחוק מתגלגל שסיים כל משפט, אפילו כשהייתה רצינית. בכל אחד מהמעגלים שהשתייכה אליהם נגעה בלבבות והשפיעה עמוקות על הסובבים אותה.
מאז כיתה ד', היוותה תנועת הנוער "הצופים" את ביתה השני. התחנכה בשבט "ניר", ובהמשך הדריכה ושימשה רשג"דית בשבט "משואות" שבבקעת אונו. חבריה בתנועה וחניכיה סיפרו על מנהיגה מלידה שניחנה באינטליגנציה רגשית מפותחת וביכולת נתינה אין-סופית, שידעה לזהות ילדים מוחלשים, גילתה רגישות מיוחדת כלפיהם, ועודדה אותם להירתם לפעילות ולהיות שותפים לעשייה. סיפרה אחת מחניכותיה: "הדר הייתה אדם מדהים עם לב זהב ורחב, עם אופי ייחודי שזהר ממנה ועם חיוך כובש. הבנות תמיד הסתכלו עליה בהערצה ושאפו לדמות לה."
הדר היפהפייה והמטופחת, החכמה והמוכשרת, תמיד כיוונה הכי גבוה שאפשר, התאמצה והשקיעה, והישגיה לא איחרו לבוא. בתיכון, למדה במגמת סוציולוגיה, הגבירה לימודי תנ"ך, ואף אחד לא התפלא שסיימה את בחינות הבגרות בממוצע 110. גם את רישיון הנהיגה קיבלה בקלות, אחרי שעברה בטסט הראשון. "היא הייתה ילדה מלאת אמביציה," סיפר אביה, "רצתה לטרוף את העולם. כל דבר שנגעה בו היה חייב להיות מושלם."
אהבתה הגדולה למשפחתה ניצבה תמיד במקום הראשון. אהבה לעזור לאימה במטבח והתענגה על בישוליה, וכנסיכה של הבית דאגה לגיבוש המשפחתי. הקידוש וארוחת ליל שבת היוו בעבורה ערך עליון. "היא כל כך אהבה שכולם ביחד," סיפרו הוריה, "נהגה לשיר איתנו 'אשת חיל מי ימצא' עם החיוך הענק והצחוק המידבק שלה, כזה שמגיע מבפנים ומראה לכולם כמה הכול באמת בסדר." בין הלימודים לפעילות האינטנסיבית ב"צופים" הקדישה זמן ותשומת לב לחברותיה הרבות, שכל אחת מהן הייתה בטוחה שהיא-היא החברה הכי טובה של הדר.
הדר, סיפרו אוהביה, בחרה להיטיב בכל רגע בחייה ולראות את היופי שבכל דבר והוקירה את הטוב שהתברכה בו. זכתה לטעום את טעם האהבה עם עומרי, ויחד חוו רגעים מאושרים ורקמו מערכת זוגית יפה ומבטיחה. בין שלל עיסוקיה מצאה גם זמן לעבוד במלצרות, ובין משמרת למשמרת נהגה לשלוח הודעות לאימה בסגנון: "בואי, תיקחי חופש ונלך לקניון."
כמי שכל חייה הצטיינה, תרמה, הנהיגה והשפיעה, הדר תכננה לשרת בצבא בתפקיד משמעותי ולמנף את כישורי ההדרכה שלה לטובת פיקוד וקצונה.
עם גיוסה לצה"ל, ב-17 באפריל 2023, הוצבה בחיל הגנת הגבולות. לאחר הטירונות עברה קורס בקריות איסוף יבשתי וסופחה ליחידת "נשר" 414 של מערך האיסוף הקרבי באוגדת עזה. גם בצבא, המשיכה לחייך ולהשרות סביבה אווירה שמחה. חברותיה לקורס התוודעו לאהבתה למוזיקה ישראלית, ובעיקר לשיריה של הזמרת יסמין מועלם. באותה תקופה יצא השיר "יהיה טוב", והדר לא הפסיקה לשיר ולהשמיע אותו לחברותיה. בסיכום הקורס כתבה "בחרתי בשיר הזה כי הוא תמיד עושה לי טוב ומכניס אותי לפרופורציות. אפשר להבין מהמילים שבסוף הכול יסתדר ויהיה טוב וזה עוזר לי במקרים שאני מרגישה שכלום לא מסתדר." המשובים שקיבלה מחברותיה בסיום הקורס דיברו בעד עצמם. "את אדם בעל הרבה יכולות"; "מדהימה, מצחיקה ומיוחדת"; "הפרח שלנו בחדר, זו שתמיד פורחת, תודה על הזכות, על הרגע"; "כיף להיות בסביבתך ואת תמיד מרימה את האווירה. את חברה טובה ואפשר לסמוך עלייך תמיד שתהיי בסביבה גם כשפחות טוב ותעשי ותשדרי טוב!"
בעיזבונה של הדר נמצא מכתב עידוד והעצמה אישי המעיד על חוסנה הפנימי ועל תעצומות הנפש שניחנה בהן. במכתב, שכתבה ב-1 ביוני 2023, הזכירה לעצמה את חוזקותיה ועוצמותיה, הנחתה את עצמה לחייך, להתמודד עם האתגרים ולשמור על אופטימיות. וכך כתבה: "להדר, לרגעים קשים בלבד! עכשיו נראה שהכול לא הולך, הכול מסובך והכול לא כיף... ואת יודעת את זה שזה בגדול שטויות אבל עדיין אין לך כוח לכלום ואת רק רוצה לחזור לבית שלך. אז קודם כול הבית עוד דקה מגיע, והנה כמה תזכורות:
– אל תשווי את עצמך לאף אחת, אל תורידי מעצמך בחיים! תיזכרי בערכים שלך, בבגרות שלך, בידע שלך, מאיפה הגעת ומה את יודעת על עצמך.
– את תצליחי, אם לא עכשיו – מחר.
– אל תפסלי דברים שתתחרטי עליהם. זה עכשיו או בחיים לא. תנצלי את עצמך עד הסוף. את יכולה!
– תראי לכולם את הילדה שאת, תהיי בטוחה בעצמך ואל תורידי לאחרות.
– תדברי עם הבית. זה יעזור.
– תנשמי, פרופורציות, הכול שטויות.
בהצלחה בהכול, מאמינה בעצמי. :)"
את הכשרתה הרשמית כתצפיתנית סיימה ביום הכיפורים תשפ"ד, והתגאתה שחרף היותה בפעילות הצליחה לצום. עתידה היה פרוס לפניה כמו גם אין-ספור חלומות שרקמה ורצתה להגשים, אך כל אלה נגדעו באחת.
בשבת, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. 
באותה שבת שהתה הדר בבסיס, במוצב "נחל עוז", בימיה הראשונים כתצפיתנית. על רקע האזעקות וירי הטילים הנרחב, התקשר אביה ודרש בשלומה. היא הספיקה לומר ש"יש בלגן בבסיס", והשיחה התנתקה. לאחר מכן, בהתכתבויות עם הוריה בוואטסאפ, שידרה אופטימיות והבטיחה שהכול בסדר. באותה שעה, תקפו עשרות מחבלים את המוצב. הדר וכ-30 מחברותיה לחיל התקבצו במיגונית יחד עם לוחמות חמושות מיחידת "רוכב שמיים". המחבלים הסתערו לעבר המיגונית תוך ירי כבד והשלכת רימונים. בקרב זה נפלה. חברתה שנפצעה ושרדה העידה כי לכל אורך השהייה במיגונית הפגינה הדר גבורה ועוז רוח, אספה אליה את החיילות הלחוצות, ליטפה והעבירה להן מסרי הרגעה. בשעות הראשונות שלאחר האירועים לא היה ידוע מה עלה בגורלה, ומשפחתה התבשרה בטעות כי נחטפה לרצועת עזה. רק לאחר יומיים הגיעה הבשורה המרה על נפילתה.
טוראי הדר מרים כהן נפלה בקרב במוצב "נחל עוז" ב-7.10.2023. בת תשע-עשרה בנופלה. הובאה למנוחות בבית העלמין אחיעזר שבמועצה האזורית שדות דן (עמק לוד). הותירה אחריה הורים ושלושה אחים. לאחר נפילתה הועלתה לדרגת רב-טוראי. 
בדצמבר 2023, ביום הולדתה התשעה-עשר, ספד לה אחיה הבכור אלעד: "הדרוש, החיסרון שלך עצום. מילאת את הבית, את הלב שלנו, השלמת את המשפחה, הפכת אותה למה שהיא היום. עכשיו תחיי דרכנו. אנחנו מרגישים עמוק עמוק בלב מה חסר ונעשה כל מה שצריך כדי לנסות להתקרב, אפילו טיפונת, לאפקט שאת יצרת. אני לא יודע מה עוד היה יוצא ממך בעתיד אבל אין לי ספק, אפילו קטן, שזה היה יוצא כן, מושקע ואוהב. זו הצלחה אמיתית וזה מה שגדלת אליו ושהפך אותך גם לכזו מוצלחת והישגית. ... כמה אור, כמה קלילות, כמה הבנה, כמה צחוק, כמה אהבה. אני גאה בך על הרגש שלך. ... אני מאחל לעצמי שאמצא אישה שתאהב את החיים כמה שיותר קרוב לאיך שאת אהבת, שאדע לנצל כל רגע בחיים להיטיב עם עצמי ולהיות אכפתי וקשוב לכל אהוביי כמו שאת ידעת. אזכור את החיוך המתוק והעיניים הגדולות, היפות ומלאות החיים שלך. את בליבי עד שיפסיק לפעום."
כתבה דודתה: "הדרי אחיינית אהובה שלי, ילדה קסומה שעשתה הכול בהצטיינות; אחות, בת ונכדה מהממת ואהובה על כולם. אחרי מותך הבנו שכמה שידענו שאת מיוחדת לא ידענו כלום... כמה אהבה, כמה הערכה קיבלנו מכל מי שהכיר אותך. כמה מרגש לשמוע מי היית ומה היית וכמה עצוב שלא תמשיכי להאיר ולהוסיף טוב בעולם. גאים אוהבים ומתגעגעים."
כתבה חברתה קרן: "בכנות הדרי? קשה לי להאמין שיהיה טוב בלעדייך. אני מחכה לך, אחותי, שתחזרי ונצעק שירים ברכב, שנחגוג ביחד ימי הולדת, שנתארגן ביחד לכל מקום, שנלך להשתזף בקיץ ונשתה שוקו חם בחורף, שנתייעץ אחת עם השנייה על דברים למרות ששתינו יודעות מה כל אחת תענה. אני אמשיך את כל מה שרצית להגשים, הדרי שלי. אדאג שכל העולם ידע מי את, הבן אדם הכי טהור ויפה שהכרתי, פרח טהור ונשמה טובה מדי בשביל העולם הזה. תודה על כל רגע איתך. אין גאה ממני על הזכות הזאת. אני מחכה לך הדרי, אני אוהבת אותך."

מידע זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון