מיגונית החיילות בבסיס נחל עוז | כאן 7.10.360

במוצב נחל עוז, מרחק 800 מ' מגדר הרצועה, משרתות כ-40 חיילות, בהן 24 תצפיתניות, חמש לוחמות מיחידת רוכב שמיים (כטב"מים) וכן חיילות ממערך האיסוף הקרבי, חיל התקשוב, סמב"ציות וחובשות. חמש תצפיתניות שובצו למוצב ביום חמישי: נועם אברמוביץ, שירת ים עמר, אגם ברגר, ליהי אלבג ונעמה לוי. בכל שישי בערב מקיימות התצפיתניות ארוחה בנושא כלשהו. השבוע, תחת הכותרת "הדיסקו האחרון", הן חוגגות את השבת האחרונה של התצפיתנית שחף ניסני לפני השחרור. לקראת חצות המסיבה מסתיימת. חלק מהתצפיתניות מתחילות משמרת בחמ"ל והשאר הולכות לישון במגורים

ירי כבד נפתח מהרצועה. החיילות, 29 במספר, מתעוררות ורצות, רובן בבגדי שינה, אל המיגונית שצמודה למגורים שלהן. יש בהן תצפיתניות, שלוש חובשות קרביות, חיילות ממערך האיסוף קרבי ומחיל התקשוב, וחמש חיילות מרוכב שמיים, שהן היחידות שחמושות. המיגונית, שפתוחה בחלקה, מורכבת מבטונדות שצמודות זו לזו. על אחת מהן כתבו התצפיתניות: "תראו איך היא הולכת בשלווה, כאילו עזה לא לידה." הדר כהן מהאיסוף הקרבי מציעה להימלט חזרה למגורים. שאר החיילות מסרבות. לפתע מופיע במיגונית רס"ב איברהים ח'רובה, גשש החטיבה צפונית. הוא אומר לסמב"צית שיראל חיים פור שזקוקים לה בחמ"ל. היא עוטה על עצמה קסדה ויוצאת בריצה כדי להצטרף שם לאושר ברזילי

מחבלים ראשונים חוצים את גדר הגבול ודוהרים לעבר המוצב. קולות הירי והצעקות מתגברים. "מפחיד פה", כותבת נועה פרייס לאמה, "שומעים גם יריות, צעקו 'פשיטה', אנחנו לא יודעות מה יש." "אני מתה מפחד", כותבת הדר כהן לבן זוגה. "אני שומעת יריות". "אני מפחדת, אבל הכל בסדר אימוש", כותבת שחף ניסני לאמא שלה. המפקדת של התצפיתניות, סרן שיר אילת, אומרת להן שהמחבלים חדרו כנראה דרך מנהרה שמגיעה עד למוצב. כשברקע נשמעים צרורות, מקליטה שיר ביטון הודעה לאמה: "אני לא כל כך יודעת מה קורה פה. תכף נבין, אבל אני אוהבת אותך, תכתבי לי שכולם בסדר"

כ-70 מחבלים חודרים למוצב. באותה שעה שוהים בו כ-150 חיילים, כמחציתם לוחמים. ב-7:00 מגיע גל שני - כ-50 מחבלים נוספים. כעבור עשר דקות הם פוגעים ברשת החשמל של המוצב. ב-7:15 החשמל בחמ"ל נופל והמצלמות ואמצעי התצפית מפסיקים לפעול

החיילות שבמיגונית מבינות שבמוצב מתנהל קרב קשה ושהמחבלים מתקרבים אליהן. חמש לוחמות רוכב שמיים מכוונות את נשקיהן לעבר הכניסה למיגונית. השאר יושבות צמודות לקיר, בשתי שורות. רבות מהן נפרדות באותן דקות מיקיריהן. "אני עומדת למות", כותבת שחף ניסני לחברות שלה ב-7:34. "יהיה בסדר אימוש, בעזרת ה', תקראו תהילים", מבקשת אביב חג'ג' מאמה ב-7:38. זו ההודעה האחרונה שהיא שולחת. ב-7:42 נועם אברמוביץ מתקשרת מהטלפון של שי אשרם ונפרדת מאמה

מחבל נכנס למיגונית ונשמע פיצוץ. סרן עדן נימרי מיחידת רוכב שמיים מצליחה לפגוע בו, אך מחבלים נוספים מגיעים בעקבותיו. הם משליכים פנימה שלושה רימונים ופותחים באש. שש חיילות נהרגות במקום: הדר כהן, נועה פרייס, עדן נימרי, שחף ניסני, שי אשרם ושירת-ים עמר. אביב חג'ג' ונועם אברמוביץ סופגות פגיעות רבות ונפצעות קשה. את אביב רוצחים המחבלים כעבור זמן מה. נועם תגסוס במיגונית במשך שעות. לאחר הירי, 14 חיילות מצליחות לרוץ דרך הפתח הרחוק של המיגונית לכיוון המגורים שלהן. רכזת אמצעי התקשוב סיוון אסראף נפגעת אף היא מירי המחבלים ונהרגת. 13 חיילות מצליחות להגיע למגורים ולמצוא שם מסתור

לאחר הטבח נותרות במיגונית שבע תצפיתניות ששרדו את הירי, אבל לא הצליחו לברוח: לירי אלבג, נעמה לוי, אגם ברגר, קרינה ארייב, דניאלה גלבוע, נועה מרציאנו ואורי מגידיש. הן יושבות, המומות, חלקן פצועות, ליד גופות חברותיהן. המחבלים אוזקים אותן, מקללים אותן ומנפצים את הטלפונים שלהן. חלקן מנסות לתקשר עם שוביהן. לפי עדויות, המחבלים מאלצים אותן לצפות בהם בעודם מתעללים בגופות של חיילים. בשעתיים וחצי הקרובות יישבו התצפיתניות במיגונית, אזוקות ופצועות. המחבלים מצידם עושים במקום כבשלהם - הם אוכלים, מתפללים ומנהלים משם את המשך המתקפה

החיילות שהצליחו לצאת מהמיגונית, חלקן פצועות, מוצאות מסתור במגורים. שתי חובשות, ירין מארי פלד ושיר ביטון, רצות לחדר שלהן. שיר יורה והורגת מחבל אחד. מן החדר היא מתכתבת עם חבריה לצוות הרפואי של המוצב. "אנחנו לא בטוב פה. יש עוד מחבלים?", היא שואלת, "מה עושים. שיורידו אותם כבר." ההערכה היא שזמן קצר אחר כך מגיעים מחבלים נוספים לחדרן, יורים בהן למוות ושורפים את החדר. בחדרים סמוכים מסתתרות מעכשיו ובמשך שעות ארוכות שאר החיילות שהצליחו לברוח. חלקן נועלות את עצמן בחדר עם דלת כבדה. מחבלים צרים על הדלת ומנסים לפתוח אותה, אך לא מצליחים

במיגונית, המחבלים מקימים את שבע החטופות - פצועות ויחפות - ומובילים אותן לג'יפ צה"לי שהם השתלטו אליו. משם הן נלקחות לרצועת עזה. שעה אחר כך מגיע למוצב גל שלישי של קרוב למאה מחבלים. בשעה זו, שבע החטופות כבר ברצועה

אחרי השעה אחת בצהריים מגיע למוצב כוח של תשעה לוחמים מחטיבת הצנחנים. לאחר שהם חודרים למחנה ומחלצים מתוכו את החיילים שניצלו מן הטבח בחמ"ל, הם ממשיכים למיגונית של החיילות. שם, בערך בשעה שתיים, הם מוצאים את תשע הגופות, מכוסות בסדינים ולצידן ציוד לחימה רב של המחבלים. ככל הנראה היו אלה המחבלים שכיסו אותן בזמן שהם הפכו את המקום למעין מפקדה

כוח הצנחנים מגיע למגורי החיילות ומחלץ את 11 החיילות ששרדו שם