רון ויינברג - דף הנצחה

רון, בנם הבכור של יפעת וסיומה ויינברג, נולד בו' באב תשנ"ט (19.07.1999) בקריית אונו. אח לגלי.

כשהיה בן שנתיים עבר עם משפחתו ליקנעם שבצפון הארץ, ולמד בבית ספר יסודי "תדהר". 
כילד אהב להתחפש לגיבורי-על ושיחק כדורגל בכל הזדמנות. 
עבר ללמוד בבית הספר "הריאלי" בחיפה, במגמת פיזיקה ורובוטיקה. 
חבריו מספרים על נער נבון וסקרן שישב בקצה הכיתה כשחיוך נסוך על פניו, משקיף על כולם בנינוחות. כמי שידע להציב לעצמו מטרות ופעל להגשימן, את זמנו השקיע בעולם המחשבים והעשיר את הידע שלו בתחום.

בשנת 2017, בסיום לימודיו, התגייס לצבא ושירת בחיל המודיעין ביחידה טכנולוגית מובחרת במשך קרוב לארבע שנים, כולל שנת שירות בקבע. 
רון אהב את התפקיד ואת חיי החברה בבסיס. מפקדיו ופקודיו ציינו את כישרונו הרב ואת תרומתו המשמעותית ליחידה כמפקד מקצועי, קשוב ותומך. 

סיפרה חיילת ששירתה לצידו: "רון היה ותיק במחלקה כשהגעתי אליה, וראיתי בו את דמות החייל הבוגר ששאפתי לחקות - מתמצא בעבודה, יודע מה הוא עושה, מוכשר, מסוגל, שנון ובעל יצירתיות וסקרנות בלתי נדלות, שיש בהן צימאון מדבק וסוחף לעולם ולחיים." 

רון אהב לטייל בעולם, לצאת לטיולים אתגריים ולחוות את הטבע במלוא עוצמתו. הוא נסע לטראקים, לפסטיבלי מוזיקה, צבר חוויות ופגש אנשים חדשים. בשנת 2023 נסע לשלושה חודשים לטיול בדרום אמריקה.

בן מסור להוריו ואח אוהב ותומך באחותו. 
סיפרה גלי אחותו: "הערצתי אותך, את הכריזמטיות שלך, וכל מה שעשית. היית מודל לחיקוי עבורי אפילו מבלי ששמתי לב... בתור אחי הגדול התווית לי את הדרך ואני הלכתי אחריך בשמחה כי ידעתי שיש על מי לסמוך".

באותו סופ"ש של שמחת תורה נסע רון עם שני חברים לפסטיבל הנובה. עם תחילת מתקפת המחבלים הוא וחבריו נמלטו ממתחם המסיבה ברכב. במהלך נסיעתם נתקלו במארב מחבלים שירו לעבר הרכב. אחד הכדורים פגע ברון והרג אותו.

רון ויינברג נרצח על ידי מחבלים סמוך למושב ישע, לאחר שבילה בפסטיבל "נובה", בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן 24. הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ עין השופט. הותיר אחריו הורים ואחות.

על מצבתו כתבו אוהביו: "אהוב שלנו, זוהרך מילא את ליבנו בהרבה אהבה ורון, ועתה כאחד מכוכבי השמיים תאיר את דרכינו באהבה לנצח".

אנו רוצים לזכור את רון כפי שהוא חי, נע על מסלול מדויק לעבר מטרותיו וצובר בדרך חוויות ומעשיר את עצמו... חותר ללא לאות לשיפור עצמי ולהפיכתו לגרסה הטובה ביותר של עצמו... רון הותיר אחריו איים שלו עצמו - בכל אדם שבו פגש, בכל עבודה שבה עסק, בכל יצירה שיצר, רון הותיר חותם. בכל יום שעובר מאז לכתו אנו נחשפים לעוד ועוד סימנים שטבע בעולם. כל כך אוהבים וכל כך מתגעגעים.