עם תחילת האזעקות, אריאל ביליה ומשפחתו הגיעו לבית אמו שגרה לידם. אחיו הגדול גיא, כבר היה שם עם אשתו וארבעת ילדיהם. כשהמחבלים פרצו לבית, אריאל הנחה את המשפחה לברוח מהחלון הקטן שמוביל לגג, בזמן שהוא שמר על הכניסה עם מוט ברזל. אחד-אחד הם יצאו, וכשהגיע תורו של אריאל, מחבל ירה ורצח אותו. בני המשפחה, עשר נפשות עם ילדים קטנים, הסתתרו על הגג במשך שלוש שעות
משפחת ביליה. (למעלה, מימין לשמאל: הסבתא מיכל ביליה עם הנכדים, הבן הבכור רועי ואשתו דקלה והבן האמצעי טל עם אשתו אפרת. למטה, מימין לשמאל: אריאל ושושנה, מיכל וגיא והילדים)
משפחת ביליה קמה לאזעקות בלתי פוסקות. באותו בוקר, האם מיכל מארחת לחג את בנה גיא, את אשתו מיכל ואת ארבעת ילדיהם: עבריה (8), הלל (6), תלם (3) ואסיף בת החודש. בבית אין ממ"ד וכולם תופסים מחסה מתחת למדרגות הקומה הראשונה
אריאל, אחיו הקטן של גיא שגר במרחק שני בניינים מאמו, מגיע לביתה כדי להגיד לה לצאת למיגונית, אבל היא בוחרת להישאר בבית. אחר כך, אריאל יחזור לבית עם אשתו שושנה ושני הילדים שלהם, אבישג (7) וצוריאל (5), שמבקשים להעביר את האזעקות עם בני הדודים שלהם. כך, 11 נפשות, כולם תופסים מחסה מהטילים מתחת למדרגות. סבתא מיכל פותחת מזרון ומחלקת חטיפים לילדים
באחת ההפוגות באזעקות, ההורים יוצאים עם הילדים החוצה למרפסת. אחרי כמה דקות, הם מתחילים לשמוע רעשים חריגים מכמה מוקדים ומבינים שמדובר ביריות. השכן במרפסת ממול אומר להם שכנראה יש חדירה של מחבל וששוטרים נלחמים בו. ככל שעוברות הדקות, קולות הירי מתקרבים. בני המשפחה נכנסים במהירות לתוך הבית. אריאל סוגר את כל החלונות ומנחה את כולם לעלות לקומה השנייה
מחלון חדר בקומה השנייה, מיכל וגיא מבחינים במעלה הרחוב בקבוצה של אנשים לבושים במדי צה"ל. מהצד השני הם רואים שוטר, רוני אבוהרון, שרץ אליהם עם אקדח שלוף. בשלב הזה הם לא מעלים בדעתם שמדובר במחבלים. גיא, שבטוח שעומד להתרחש ירי דו צדדי, מוציא את פלג הגוף העליון מחוץ לחלון וצועק: "לא לירות על השוטר, הוא מכוחותינו". המחבלים יורים על השוטר והוא נהרג במקום. ההורים סוגרים במהירות את החלון ורצים לחדר הסמוך, שם נמצאים הילדים עם הסבתא
שלושה מחבלים חמושים מגיעים לבית משפחת ביליה. הם מנסים להיכנס דרך הדלת ומשלא הצליחו, הם שוברים את החלונות ונכנסים לבית. כל בני המשפחה נמצאים בחדר שבקומה השנייה. הם מבינים שאין להם סיכוי לשרוד אם יישארו במקום
מיכל מוצאת מוט ברזל ומביאה אותו לגיסה אריאל, שנמצא בכניסה לחדר, דרוך ומוכן להילחם. אריאל מורה למשפחתו לצאת מהחלון הקטן בחדר שמוביל לגג של המחסן. אחד אחרי השני בני יוצאים המשפחה מהחלון בזמן שאריאל שומר עליהם. תחילה יוצאת אשתו שושנה, עם שני ילדיהם. אחר כך יוצאים גיא ומיכל עם ארבעת הילדים שלהם. עשירית יוצאת הסבתא מיכל. אחד המחבלים, שנמצא במרפסת האחורית שלמטה, מכוון עליה נשק - אבל נתקל במעצור ולא מצליח לירות. אריאל, שחיכה שכולם יברחו, יוצא אחרון מהחלון. כשהוא כבר עם רגל אחת מחוץ לחדר, המחבל דורך את נשקו מחדש ויורה בו. אריאל נהרג במקום
שושנה, שיצאה ראשונה מהחלון, פונה ימינה לגג של השכנים, שם יש מסתור של דודי שמש. שאר בני המשפחה רצים בעקבותיה, תלם בידיים של אמו מיכל ואסיף בת החודש בידיים של אביה גיא. בשלב הזה הם מניחים שאריאל מסתתר בתוך הבית. מתחת לקולטי השמש הצפופים הם מעבירים שלוש שעות, במהלכן הם שומעים מהרחוב צרחות, יריות ללא הפסקה ופיצוצי רימונים. גם ירי הרקטות והאזעקות ממשיכים כל הזמן. בשלב מסוים מיכל רואה פגיעה ישירה של רקטה. הילדים שומרים על שקט לאורך כל הזמן
פיצוץ אדיר נשמע בקומה הראשונה של הבית שמתחיל לעלות באש. בבית היו רהיטי עץ רבים והלהבות מתפשטות במהירות. ממקומם בגג, בני המשפחה רואים עשן שחור שיוצא מהבית. באותן שעות, בן נוסף של מיכל, טל ביליה, מפקד על כיתת הכוננות בקיבוץ סעד, שנלחמת כדי למנוע כניסת מחבלים לקיבוץ ומסייעת לעשרות פצועים מהאזור
בהדרגה, רעשי התופת מתחלפים ברעשים של כוחות ההצלה שמפנים פצועים ושל כוחות הביטחון שנלחמים מול המחבלים. מיכל שומעת כמה לוחמים ברחוב מדברים ביניהם ומתכננים לירות על הגגות כי על חלקם יש מחבלים. גיא מחליט לנסות וליצור איתם קשר עין כדי שלא ירו עליהם בטעות. בתנועות ידיים, מבלי להוציא קול, הוא מנופף ללוחמים בעזרת הכיפה שלו והמוצץ של הבן תלם. הכוחות מעלים רחפן לגג שבו הסתתרה המשפחה כדי לוודא שמדובר באזרחים. מסוק משטרתי כורז לתושבים שלא לצאת מהבתים כי יש מחבלים
אחד הלוחמים מגיע לגג, מוצא את המשפחה וצועק לכוחות למטה שיש אנשים שצריך לחלץ. גיא אומר ללוחם שאח שלו אריאל עדיין בתוך הבית. הלוחם מתקדם לכיוון חלון החדר שממנו נמלטה המשפחה, שם הוא מוצא את גופתו של אריאל. הוא קורא לגיא כדי לבוא ולזהות אותו
כוחות עולים לגג ומחלצים את בני המשפחה דרך הגגות מאחר שלמטה יש עדיין מחבלים. הכוחות מכניסים את כל העשרה לבית השכנים, חן ורותם בוחניק, שם הם שוהים כ-24 שעות
משאית של זק"א מגיעה לאופקים כדי לפנות את הגופות בעיר, בהן את גופתו של אריאל. רק לאחר שביתם של השכנים, רחל ודוד אדרי, מטוהר ממחבלים, בני משפחת ביליה יוצאים לרחוב ומגלים את ממדי ההרס
מיכל וגיא הולכים לאסוף דברים מביתה של מיכל ומגלים שהרוב נהרס בשריפה. בהתייעצות עם כוחות הביטחון הם מתפנים באופן עצמאי מהעיר. הם נוסעים בשני רכבים לבית של אבא של מיכל, במושב ליד בית שמש
אריאל ביליה מובא למונוחות בבית הקברות באופקים
גיא מגויס למילואים, מיכל אשתו מצטרפת ליתר חברי הקיבוץ שבו גרו, קיבוץ סעד, שפונו לים המלח. גם שושנה מצטרפת עם הילדים שלה ושל אריאל
מידע נוסף |