מיגונית רעים מערב
עשרות מבלים בנובה התחבאו במיגונית ליד רעים. מחבלים הגיעו, רצחו את מי שיצא מהמיגונית והשליכו רימונים לתוכה. בהובלת ענר שפירא ואיתן האלי, הם נאבקו בגבורה והדפו את הרימונים, עד לפיצוץ RPG ורימונים נוספים. 16 נרצחו, 4 נחטפו ורק 7 שרדו. הירש גולדברג-פולין, שנחטף, נרצח ברפיח אחרי 11 חודשים בשבי. אור לוי ואליה כהן שוחררו, אלון אהל עדיין בשבי
לחצו על הנקודות בציר הזמן לסיור בזמן אמת. לחיצה על האייקונים תציג את תיעוד האירוע
ירי הרקטות מהרצועה מתחיל בשיא מסיבת הנובה, קצת אחרי הזריחה. מיד עם תחילת האירוע, מאבטחי ומארגני המסיבה ניגשים ל-DJ ומבקשים ממנו לכבות את המוזיקה. לקהל הם אומרים: "להתפזר, צבע אדום". פחות משלוש דקות אחרי המטח הראשון, מכריזים המארגנים שהאירוע הסתיים. הם קוראים לכל המבלים להתרחק מהאזור ופותחים את שערי החירום. במקום מתחילה המולה ובהלה, רוב המבלים אורזים את חפציהם ויוצאים לכיוון החניון. אחרים נשארים במתחם המסיבה
צעירים וצעירות שיצאו בכלי רכב ממתחם המסיבה, עולים על כביש 232 כדי להתרחק מהאזור. ביציאה מאתר המסיבה הם נתקלים במחסומי משטרה ובשיבושים בקליטה. בעקבות האזעקות הבלתי פוסקות, חלקם מחליטים לעצור ולהיכנס למיגוניות שבצידי הכביש. בצומת הכניסה לקיבוץ רעים, כ-2.5 קילומטרים דרומית לאתר המסיבה, ממוקמות שתי מיגוניות: אחת ממזרח לכביש 232 ואחת ממערב לו. לזו האחרונה, שמעוטרת בציור גדול של ציפור שלדג, מגיעים עוד ועוד מחוגגי המסיבה. חלק מהמבלים עוזבים את המיגונית, אחרים נשארים - עד שנותרים בתוכה 27 אנשים
הצעירים שנמצאים בסביבת המיגונית מתחילים לקבל ידיעות על חדירת מחבלים לישראל ועל ירי על הכביש. הם מחליטים להיכנס לתוך המיגונית כדי שלא יראו אותם
לאור אברמוב, שנמלט ממתחם המסיבה עם הרכב שלו, מגיע למיגונית ומספר לכולם שמחבלים ירו על הרכב שלו. אחריו מגיעים ענר שפירא והירש גולדברג-פולין, חברי ילדות, שנכנסים אחרונים למיגונית עם איתמר שפירא ועדי קאופמן. ענר, לוחם בעורב בגדוד הסיור של הנח"ל שנמצא בחופשה, מעדכן את כולם שיש חדירה גדולה של מחבלים. הוא יוצא לכמה רגעים ובודק מה קורה בחוץ. באחת הפעמים הוא נכנס חזרה למיגונית ואומר: "יש שני טנדרים לבנים, משהו שנראה כמו חיילים, נשקים שלופים, לא נראה טוב. אני לוקח אחריות על הרימונים, אם נכנסים רימונים אני זורק אותם". הוא גם מוסיף שאם הוא לא יצליח ורימון יתפוצץ עליו, שימשיכו בלעדיו
במיגונית מתחילים להישמע צרורות של ירי. איילת ארנין, עיתונאית בכאן 11, שברחה מהמסיבה יחד עם חברה הטוב שגב קיז'נר, מתחילה להקליט בטלפון שלה את רגעי האימה. איילת גם מתעדת בווידיאו את הצעירים שנשכבים על רצפת המיגונית ברעד, כשבחוץ הירי מתקרב. מעתה ובמשך יותר משלוש שעות, גם אחרי שאיילת עצמה כבר לא תהיה בחיים, הטלפון שלה יקליט הכול
שני טנדרים עמוסים במחבלים עוצרים ליד המיגונית. המחבלים צועקים "אללה אכבר" ומקללים. אוסאמה בן אסא, בדואי מתל שבע שהועסק כמאבטח במסיבת הנובה, עומד בפתח המיגונית ואומר שהוא ייצא לדבר עם המחבלים. הוא יוצא החוצה ומנסה למנוע מהמחבלים להיכנס לתוך המיגונית, כשהוא מתחנן: "אני מוסלמי, אל תפגעו בהם". המחבלים מכים אותו וצורחים עליו, "מה אתה מגן על יהודים?", ולבסוף רוצחים אותו
בתוך המיגונית נשמעת נפילה של חפץ מתכתי. שגב קיז'נר צועק: "הוא זרק רימון". לידור לוי, שעומד קרוב לפתח המיגונית, רץ החוצה ונורה למוות. במיגונית נשארת אשתו, ניצן רחום, שנמצאת בחודש השלישי להריונה. באותו רגע, ענר שפירא עומד במשימה שהתנדב לעשות, והוא תופס את הרימון ומשליך אותו החוצה. המחבלים זורקים עוד ועוד רימונים לתוך המיגונית וענר ממשיך להדוף אותם אחד אחרי השני. במקביל, כמה מהמסתתרים במיגונית מתקשרים למשטרה ומתחננים לעזרה
לאחר שהדף שמונה רימונים, ענר נפגע, ככל הנראה מרקטת RPG שנורית לעבר פתח המיגונית והוא נהרג במקום. בתוך המיגונית נשמעות צרחות אימה של אנשים שנפגעו. המיגונית מתמלאת עשן שחור וסמיך
המחבלים ממשיכים לזרוק רימונים לתוך המיגונית. איתן האלי, שהגיע למיגונית עם שני קופרווסר, איתי בנג'ו ועמית רוזנבאום, ממשיך את הקרב שענר התחיל והודף החוצה את הרימונים שהמחבלים משליכים. לבסוף, המחבלים זורקים פנימה שני רימונים בבת אחת. איתן מצליח להדוף אחד מהם, והשני מתפוצץ בעומק המיגונית. ידו של הירש גולדברג-פולין נקטעת מעוצמת ההדף. הוא אומר: "אין לי יד" ומתחיל לחבוש אותה בצורה מאולתרת. בשלב הזה רבים מהצעירים והצעירות במיגונית פצועים ומדממים. כמה מהם אומרים דברי פרידה, שחלקם מתועדים בהקלטות של איילת ארנין
המחבלים מבינים שהצליחו לנטרל את ההתנגדות בתוך המיגונית. הם נכנסים פנימה ושולפים בכוח את הצעירים שקרובים לפתח ומראים סימני חיים: אלון אהל, אור לוי, אליה כהן והירש גולדברג-פולין. אליה כהן מספיק להגיד לבת זוגו, זיו עבוד, שהוא נפצע ושכואבת לו הרגל, לפני שהוא נגרר החוצה
אחרי שהוציאו את החטופים, המחבלים חוזרים לטבוח בצעירים שנותרו במיגונית. הם יורים לכל עבר ועושים וידוא הריגה. 14 צעירים וצעירות נרצחים במיגונית: ניצן רחום שהייתה בהיריון ובן זוגה לידור לוי שנרצח קודם לכן כשיצא מהמיגונית; עינב אלקיים לוי, אם לתינוק שבעלה אור לוי נחטף ושוחרר בעסקה אחרי 491 יום בשבי חמאס; בני הזוג קארין שוורצמן ועמית בן אבידה; זוג ההורים הצעיר אנטוניו מסיאס ואיבון רוביו; החברים הטובים שרי קופרווסר ואיתי בנג'ו; חברי הילדות שגב קיז'נר ואיילת ארנין ותמר סמט, לאור אברמוב ויועד פאר. המחבלים משלימים, מבחינתם, את מסע הקטל והחטיפה. בין הגופות במיגונית נשארים שבעה ניצולים, שיצליחו לשרוד את השעות הארוכות עד שיגיע החילוץ. הם ממשיכים לנסות ולהזעיק את המשטרה ומעמידים פני מתים בכל פעם שנשמעות יריות קרובות
כשבע שעות אחרי שנכנסו למיגונית, אייל נחמן, אזרח שהגיע לאזור מסיבת הנובה כדי לחפש את בנו, היה הראשון שמצא את הניצולים. מאוחר יותר הוא יגלה שבנו, עילי, נרצח במיגונית אחרת, בצומת גמה, לאחר שנלחם במחבלים בידיים חשופות. יחד עם קבוצה קטנה של חיילים, אייל נחמן מחלץ את הניצולים ומעביר אותם לבית החולים סורוקה בבאר שבע
במהלך חודש אוקטובר, 16 מנרצחי המיגונית מובאים למנוחות
ההקלטה, שנחשפה בתוכנית "זמן אמת" בכאן 11, מתעדת את הזוועה שהתרחשה במיגונית המוות
צילמה את עצמה בתוך המיגונית. איילת ארנין
החטופים הירש גולדברג-פולין, אורי דנינו, עדן ירושלמי, כרמל גת, אלמוג סרוסי ואלכס לובנוב נרצחו במנהרה תת קרקעית ברפיח. הם אותרו עם סימני ירי מטווח קצר, כשתנאי הזנחה קשים ניכרים על גופם. יומיים לאחר מכן, הותר לפרסום כי גופותיהם חולצו מהמנהרה והובאו לשטח ישראל
ששת החטופים שנרצחו בשבי
דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, מודיע כי מוחמד אבו עטיוי, מחבל נוח'בה שפיקד על הטבח במיגונית רעים מערב, חוסל במהלך פעילות צה"ל ברצועה. הגרי הציג מסמך שמוכיח כי המחבל היה גם עובד אונר"א. בתיעוד מהטבח נראה אבו עטיוי לבוש כאפייה ואוחז ברובה ליד הטנדר שבו נחטפו ארבעת הצעירים מתוך המיגונית
מוחמד אבו עטיוי שפיקד על הטבח במיגונית
שמו של המחבל ברשימת עובדי אונר"א
לאחר 491 בהם הוחזק אור לוי בעזה, מרבית הזמן במנהרות ובניתוק מוחלט מהעולם ובתנאים קשים, שוחרר אור במסגרת שלב ב' של עסקת החטופים. יחד איתו שוחררו גם חברי קיבוץ בארי שנחטפו מבתיהם, אוהד בן עמי ואלי שרעבי. אור פונה במסוק לבית החולים שיבא בתל השומר, שם התאחד לראשונה עם בנו אלמוג בן השלוש, שאמר לו: "אבא, לא היית הרבה זמן". הבן הקטן, שהתבשר בתחילת המלחמה שאמו עינב נרצחה, שאל את אביו: "למה אמא עינב לא חזרה?". אור פרץ בבכי, והבן השלים: "אמא עינב מתה, היא לא תחזור"
אור לוי על המסוק בדרכו לבית החולים
צילום: דובר צה"ל 
אור לוי נפגש עם בני משפחתו
צילום: דובר צה"ל 
אור לוי בחיבוק הראשון עם בנו אלמוג
אחרי 505 ימים בשבי חמאס, משתחרר אליה כהן כחלק מהשלב הראשון של עסקת החטופים השנייה. בכל תקופת השבי הוא לא ידע שזוגתו זיו שרדה את הטבח במיגונית
אליה כהן וזיו עבוד בת זוגו
דובר צה"ל 
דלת חדרו של אליה בבית החולים
חיים צח/לע"מ 
אליה כהן ומשפחתו
חיים צח/לע"מ 
המתחם האינטראקטיבי של מפת העוטף ב-7 באוקטובר 2023 נועד לתעד ולהנציח את האירועים שהתרחשו ביישובי עוטף עזה באמצעות תיעודים מזמן אמת, דקה אחר דקה.
הפרויקט בהליכי בנייה ותחקיר, בשלבים הבאים יתווספו נקודות רבות על המפה, לרבות בסיסי צה”ל, הרחבת אזורי המסיבות והדרכים המובילות לעוטף.
לפרטים נוספים וליצירת קשר לחצו כאן
אזהרה: התוכן מכיל תיאורים ותיעודים קשים לצפייה