אנה קמרז ערוסי
המתקפה תפסה את רן גואילי, לוחם ביחידת יס"מ נגב, פצוע אחרי תאונת דרכים בביתו. למרות זאת, הוא יצא מהבית, הצטייד בנשק ונסע לעוטף, שם נתקל שוב ושוב במחבלים וחילץ אזרחים. בהתקלות השלישית עם מחבלים רן נפצע קשה ונלחם בגבורה עד הכדור האחרון. המחבלים הרגו אותו וחטפו את גופתו. רן היה האחרון מבין חטופי שבעה באוקטובר שהושב לישראל
רן גואילי
לחצו על הנקודות בציר הזמן לסיור בזמן אמת. לחיצה על האייקונים תציג את תיעוד האירוע
עם תחילת המתקפה, מתעוררת משפחת גואילי בביתה שביישוב מיתר: טלי (טליק), איציק וילדיהם רן (24) ושירה (23). הבן עומרי (28), שמתגורר ביחידת דיור בבית ומשרת כשוטר, נמצא במשמרת בבאר שבע. רן משרת כלוחם ביחידת יס"מ נגב של משטרת ישראל, אליה התגייס ב-2021, לאחר שחרורו מצה"ל. את שירותו הצבאי החל בגדוד 12 של חטיבת גולני. במהלך הטירונות עבר תאונה מבצעית שבה שבר את עצם הירך. הרופאים העריכו שלא יוכל לשוב לשירות קרבי, אך לאחר פיזיותרפיה אינטנסיבית, הצליח רני בתוך 4 חודשים לחזור להיות לוחם ביחידה
מתקבלת מהמשטרה פקודת החירום המבצעית "פרש פלשת", שלפיה זוהתה חדירת מחבלים לישראל. באותה שבת נמצא רן בבית בחופשת מחלה, לאחר שנפצע כשבועיים קודם לכן במהלך רכיבת שטח וסבל משבר בכתף. למרות שהוא אמור לעבור ניתוח בעוד יומיים, הוא מחליט לצאת ולהילחם. כשאביו מזכיר לו את הניתוח הצפוי ומבקש ממנו להישאר בבית, משיב רן: "שאני אשאיר את החברים שלי להילחם לבד? אין סיכוי." הוא לובש מדים, נפרד מהוריו בנשיקה ונוסע לתחנת משטרת באר שבע
רן מגיע לתחנת משטרת באר שבע, שם הוא מצטייד בנשק ובציוד לחימה. יחד עם שישה לוחמים נוספים, הם נוסעים ברכב סוואנה לעבר קיבוץ רעים, בעקבות דיווח על חדירת מחבלים לאזור
בדרכם לקיבוץ רעים מגיע הכוח לצומת עלומים, שם עוצר אותם סא"ל גיא מדר ומזהיר אותם מפני המשך הנסיעה בכביש. בזמן שהם עומדים בצומת, מגיח מכיוון דרום, מאזור קיבוץ בארי, רכב ובו ארבעה נוסעים. הלוחמים מזהים שמדובר במחבלים, פותחים באש והורגים שלושה מהם, אך הנהג מצליח להימלט וממשיך בנסיעה. סא"ל מדר נכנס לרכבו במטרה לרדוף אחרי המחבל, ורן מצטרף אליו ומתיישב לצידו. השניים פותחים במרדף
במהלך המרדף אחרי המחבל, רן מקבל הודעה במכשיר הקשר, שלפיה עשרות מבלים שנמלטו ממסיבת הנובה נמצאים בתחנת הדלק בצומת סעד וזקוקים לעזרה. רן וסא"ל מדר מגיעים לתחנת הדלק, פוגשים את המבלים ומנחים אותם לנסוע על דרכי עפר ולא דרך הכביש הראשי, כדי להימנע מהיתקלות במחבלים. כך הם מסייעים לפנות עשרות מבלים מן המקום
מתקבלת הודעה בקשר על הימצאות מחבלים באזור קיבוץ עלומים ורן וסא"ל מדר חוזרים לאזור. כשהם מגיעים הם נקלעים למארב, שכולל ירי מסיבי של נשק קל ו-R.P.G לעברם. רן נפצע באורח קשה ביד ימין וברגל ימין, וסא"ל מדר נפצע בקרסול. רכבם מידרדר עד שהוא נעצר, כשמנועו מושבת, בכניסה לקיבוץ עלומים. השניים יוצאים מהרכב, ורן, שמשרת במשטרה גם כחובש, מניח חוסם עורקים לסא"ל מדר ולעצמו. מדר, שזקוק למים, מבחין בצנרת סמוכה ומתקדם לעברה - וכך השניים מתפצלים
רן פצוע קשה. הוא מוצא מחסה מתחת לעץ אקליפטוס. הוא מדבר עם חבריו לצוות במכשיר הקשר ובוואטספ, ומעדכן אותם שיש מחבלים באזור ושהוא פצוע. אחד מחבריו שואל אותו איפה הוא נמצא, ורן עונה שהוא בעיצומה של היתקלות. החבר מתקשה להאמין, הוא בטוח שרן נמצא בבית בחופשת מחלה. רן שולח לו תמונה שלו כהוכחה. כשהחבר שואל למה רן לא מתפנה לבית חולים - רן כבר לא עונה
עומרי, אחיו הגדול של רן, שמשרת גם הוא במשטרה, מתקשר לרן ומספר לו ששוטר נהרג בקרב באופקים. "אני עכשיו באמצע היתקלות", עונה רן, "אני לא יכול לדבר כרגע." עומרי, מופתע, שואל את רן לשלומו. "נפצעתי, קיבלתי שני כדורים, אבל אני בסדר. אל תגיד להורים כלום", עונה רן ומנתק. אחרי 5 דקות, עומרי מתקשר לרן שוב: "שלח לי מיקום, אני בא אליך". רן עונה: "אתה לא בא לפה. אתה לא מתקרב לכאן. אתה בשום אופן לא מגיע לכאן. אני בסדר, ואני לא יכול לדבר". זו תהיה השיחה האחרונה ביניהם
למרות פציעתו הקשה, רן ממשיך להילחם במחבלים שהגיעו לאזור קיבוץ עלומים. בדיעבד, על סמך הקליעים שנמצאו, מתברר שרן חיסל לפחות 14 מחבלים. רן נלחם עד שהתחמושת שלו אוזלת - ואז הוא נחטף לרצועת עזה. ככל הנראה, הוא נחטף כשהוא גוסס, וייתכן שהוא כבר לא היה בין החיים. משפחתו לא יודעת מה עלה בגורלו והוא מוגדר כמנותק קשר. הם מגיעים לבתי חולים בניסיון למצוא מידע
גורמים ביטחוניים מעדכנים את משפחת גואילי שרן נחטף לעזה, וכי לפי ההערכות הוא נחטף כשהוא פצוע באורח קשה. בהמשך נחשפת המשפחה לתמונות שבהן נראה רן רכון על אופנוע, בזמן שהוא נלקח לעבר רצועת עזה
לאחר 117 ימים של חוסר ודאות, קובעת ועדת מומחים, שמורכבת מגורמי ביטחון, מודיעין ובריאות, שרן אינו בין החיים. לפי המידע המודיעיני שנאסף, רן נחטף על גבי אופנוע לבית החולים שיפא שברצועת עזה. משם הוא הועבר לשכונת זיתון, ולאחר מכן נראה טנדר שלוקח, ככל הנראה, את גופתו
רן גואילי
משפחת גואילי יוצאת למאבק להשבת גופתו של רן. טליק, אמו של רן, עורכת דין, סוגרת את משרדה כדי להקדיש את זמנה לפעילות למען השבתו. בני המשפחה מתראיינים לכלי התקשורת, יוצאים למשלחות בחו"ל ופועלים בכל דרך אפשרית כדי להביא להשבתו. במסגרת מאבקם הם מגיעים אף לנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בתקווה שיסייע בהחזרתו של רן לישראל. לאחר חטיפתו, ולאות הוקרה על אומץ לבו, העניקו לו תושבי קיבוץ עלומים את הכינוי "מגן עלומים". לאחר ההסכם להשבת החטופים, שנחתם באוקטובר 2025, רן נותר החטוף האחרון ברצועה
לאחר שהצטבר מידע מודיעיני, פותחים כוחות צה"ל ב-25 בינואר 2026 במבצע "לב אמיץ" בשכונת שג'אעייה שבצפון רצועת עזה, במטרה לאתר את גופתו של רן ולהשיבה לקבורה. המבצע מתנהל בהובלת חטיבת אלכסנדרוני, בשיתוף גורמי מודיעין ורבנות הצבאית, ומתמקד בבית הקברות אל בטראש שבשכונת א-תופאח. למחרת, בשעות אחר הצהריים, מאתרים הכוחות את גופתו של רן ומזהים אותה. רן נמצא כשהוא לבוש עדיין במדי המשטרה שלו. אל הזירה מגיע גם הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר, והחיילים במקום מצדיעים ושרים את "התקווה"
רן מובא למנוחות בבית העלמין בישוב מיתר. טקס ההספדים נערך בנוכחות ראש הממשלה, בנימין נתניהו ונשיא המדינה יצחק בוז'י הרצוג. המשפט "ראשון לצאת, אחרון לחזור", הופך למזוהה עם רן, שהתייצב מיד בחזית הלחימה והיה החטוף האחרון ששב לישראל. בני משפחתו מעידים כי מאז ומתמיד היה אלטרואיסט, וכי הנתינה לאחר הייתה תמיד בראש מעייניו
המתחם האינטראקטיבי של מפת העוטף ב-7 באוקטובר 2023 נועד לתעד ולהנציח את האירועים שהתרחשו ביישובי עוטף עזה באמצעות תיעודים מזמן אמת, דקה אחר דקה.
הפרויקט בהליכי בנייה ותחקיר, בשלבים הבאים יתווספו נקודות רבות על המפה, לרבות בסיסי צה”ל, הרחבת אזורי המסיבות והדרכים המובילות לעוטף.
לפרטים נוספים וליצירת קשר לחצו כאן
אזהרה: התוכן מכיל תיאורים ותיעודים קשים לצפייה
