הכניסה למושב יכיני ב-7 באוקטובר | כאן 7.10.360

אילן ואילה אברהם היו מראשי סצנת מסיבות הטראנס בישראל. השניים, אנשי משפחה שהיו יחד מגיל 15 ולהם שלושה ילדים, נסעו לנובה כדי לחגוג לאילן יום הולדת 57. בסביבות השעה שש בבוקר הם הגיעו לאזור המסיבה, יחד עם חברתם שני לוין (31), והתמקמו במתחם הקמפינג. כמה דקות לפני שש וחצי, אילן קורא לאילה (55) לבוא איתו לרחבת הריקודים, אך לפני שהם מספיקים להגיע אליה, מתחילים קולות פיצוצים. שני חושבת שמדובר באפקטים מהמסיבה, אך מיד מתברר שאלו רקטות. השלושה מחליטים לעזוב את המסיבה ומתחילים בנסיעה חזרה לביתם שבבית אריה

בדרכם הביתה לכיוון צפון, על כביש 232, רואים השלושה קבוצת אנשים שנכנסת למיגונית בצד הכביש ומחליטים להצטרף אליהם. לפתע אחד האנשים במיגונית צועק: "תצאו מהמיגונית, יש מחבלים!", וקורא לכולם לעלות לכלי הרכב ולעזוב את המקום. אילה ושני מתמהמהות, אך אילן צועק להן להיכנס מהר למכונית והם נוסעים משם צפונה

במהלך הנסיעה, טנדר עם שמונה מחבלים עליו, חסם את דרכם. המחבלים יצאו מהטנדר ופתחו בירי מסיבי לעבר הרכב שלהם. אילן אומר לאילה ולשני להוריד את הראש, מבצע פניית פרסה במקום, ופותח בנסיעה מהירה כדי לחמוק מהם. המחבלים פותחים במרדף אחר השלושה ומנקבים את גלגלי הרכב ביריות

עם צמיגים מנוקבים, פנה אילן לכניסה למושב יכיני. כיוון ששער הכניסה הצהוב היה סגור, השלושה משאירים את המכונית מחוץ למושב ונכנסים דרך שער הולכי הרגל. בתוך המושב נתקלים אילן, אילה ושני בשני אזרחים, תושבי המקום, שיצאו לצפות במטחי הרקטות. הם מספרים לתושבי המקום על המחבלים שירו עליהם בדרך למושב, ושני ואילה נכנסות למיגונית שבכניסה ליכיני. אחד התושבים מבקש מאילן להביא לנשים מים

אילן הולך להביא מים מהמכונית. בזמן שהוא מחפש מים בתא המטען, מגיע מכיוון הצומת טנדר המחבלים שרדף אחריהם. אילן מבחין בהם ורץ לכיוון המיגונית שבתוך המושב, תוך כדי שהם יורים לכיוונו. גם שני תושבי המקום מבחינים במחבלים ומצליחים להימלט. בזמן הזה אילה ושני מסתתרות בתוך המיגונית

אילן נכנס למיגונית, מנשק את אילה בראשה, זורק לה את מפתחות הרכב, אומר לה "את תהיי בסדר" ויוצא לעמוד מחוץ למיגונית לבדו. "הוא הקריב את עצמו בגבורה על מנת להגן עליי", מספרת אילה, "הוא עמד מחוץ למיגונית (כדי) שהמחבלים יקחו אותו". המחבלים נכנסים בעקבות אילן למושב ותופסים אותו בכוח, והם מצעידים אותו לכיוון בתי התושבים. על אף הניסיון של אילן, שלושה מחבלים נוספים מהטנדר נכנסים למיגונית ומוצאים את אילה ושני שמסתררות בתוכה. המחבלים גונבים לאילה את הטלפון, מכים אותה עם כת הרובה ומוציאים אותה ואת שני מחוץ למיגונית באיומי נשק

אילה ושני נלקחות בכוח על ידי המחבלים לכיוון הטנדר. אחד המחבלים פותח את השער כששני ואילה מלפניו. ברגע זה אילה אומרת למחבל "לך לעזאזל" וקוראת לשני לברוח, ושתיהן בורחות לכיוון החלק האחורי של הרכב. המחבל יורה לעברן ופוגע בשני. "במזל, פגע בטוסיק", סיפרה מאוחר יותר, "ולא פגע באף מקום אחר". השתיים מסתתרות מאחורי המכונית. לפתע מבחין המחבל בכוח ישראלי שצועד בצומת והוא נסוג לאחור תוך כדי ירי לעבר הכוח. אילה ושני הפצועה מנצלות את חילופי האש כדי להיכנס לתא המטען של המכונית

הכוח הישראלי מורכב מלוחמי משמר הגבול, סגן ניצב ערן קלימי, רב-סמלת מאי גרשון, רב-שוטרת נועה כהן ו-א׳, לוחם ביחידה מיוחדת שהצטרף אליהם. המחבלים יורים וזורקים רימון לעבר הכוח, שמשיב בירי, בזמן שאילה ושני שוכבות בתא המטען של המכונית. במהלך חילופי האש נפגע סגן ניצב קלימי בכתף ובברך, אך הוא ממשיך להילחם ומקדם את הכוח לעבר שער הכניסה כדי לגרום למחבלים להתרחק מהמכונית, בידיעה שמסתתרות בה אזרחיות

המחבלים נסוגים לתוך המושב והכוח מגיע אל השער כדי לחלץ את אילה ושני. בתחילה שני חוששת לפתוח את תא המטען, אך אילה שמה לב שישנה חיילת בכוח, ולכן היא בטוחה שמדובר בכוח ישראלי. אילה פותחת את תא המטען וצועקת לעבר הכוח שיבואו לעזור לה. הלוחמים מחלצים את השתיים, ומנחים אותן ללכת לרכב של א', שנמצא בצומת. ברכב, אילה מטפלת בפצע של שני והן מנסות להזמין אמבולנס לצומת, אך ללא הצלחה. בשלב זה הן פוגשות את רב-שוטרת נועה כהן. אילה מבקשת ממנה להישאר איתן והיא עונה לה: "הכל בסדר, אני כאן איתך". עם זאת, כשסגן ניצב קלימי קורא לה, כהן מצטרפת חזרה לכוח כדי להשתתף בלחימה ביכיני. היא תיפצע בהמשך בקרב במושב

לפי העדויות, לאחר שהמחבלים לוקחים בכוח את אילן כבן ערובה, הם דורשים ממנו לדפוק על בתי התושבים ולשכנע אותם לפתוח. אילן מסרב לשתף פעולה עם המחבלים ונרצח מחוץ לאחד הבתים. בטרם המשיכו המחבלים בדרכם, מצליח כוח של סגן ניצב קלימי להגיע אל אותם מחבלים ומתנהל ביניהם קרב יריות

תגבורת מגיעה להחליף את הכוח במושב. סגן ניצב קלימי הפצוע ורס"ל גרשון הולכים יחד לרכב שבצומת יכיני, שם הם שבים ופוגשים את אילה ושני. לאחר שגם נסיונות השוטרים להזמין אמבולנס לא צולחים, הם מחליטים להתפנות באופן עצמאי לבית חולים. סגן ניצב קלימי, רס"ל גרשון, אילה ושני מתחילים יחדיו בנסיעה לכיוון בית החולים סורוקה בבאר שבע

מצבו של סגן ניצב קלימי מחמיר והניסיונות שלו להזמין אמבולנס ברשת הקשר המשטרתית לא צולחים. במהלך הנסיעה, הנוסעים מבחינים באמבולנס שנוסע בכביש ומתחילים לנסוע אחריו במטרה לעצור אותו ולהיעזר בו לצורך הטיפול והפינוי. תחילה, הנהג לא עוצר כי הוא חושש שמדובר ברכב עויון, אך לאחר זמן מה מחליט לעצור. הוא מעלה את יושבי הרכב לאמבולנס והם נוסעים לכיוון סורוקה

האמבולנס מגיע לסורוקה. שני וסגן ניצב קלימי נלקחים לקבלת טיפול רפואי. מכיוון שהמחבל במיגונית לקח את הטלפון הנייד של אילה, היא מתקשרת לאחותה בעזרת טלפון של אזרח שהיא פוגשת בבית החולים. אילה מעדכנת את אחותה שהיא בסדר ושהיא נמצאת בבית החולים עם שני, אך לא מספרת על האירועים שהתרחשו. היא גם מבקשת מאחותה שתמסור לאגם, בנה של אילה, שהיא בסדר ושתיתן לו את מספר הטלפון שממנו התקשרה. אגם מתקשר ואילה אומרת לו שהטלפון שלה נפל. כשהוא שואל על אילן, היא משקרת ואומרת שלא היה לו מקום באמבולנס. מיד אחרי השיחה עם אימו, אגם מתקשר לטלפון הנייד שלה. גבר בעל מבטא ערבי עונה לו. אגם שואל אותו "מי אתה ואיפה אמא שלי?", הגבר משיב "אמא שלך מתה"

בסביבות השעה 3:00 לפנות בוקר שני משוחררת מבית החולים סורוקה ומופנית לבית החולים בילינסון. חברה של אילה מגיעה לאסוף את שתיהן. כשהן מגיעות לבילינסון, אילה נבדקת ומתברר שהיא נפצעה קל מרסיסי זכוכיות בגבה. ביום ראשון אחר הצהריים אילה משתחררת מבית החולים וחוזרת לביתה בבית אריה. רק אז היא מספרת לילדים שהיא לא יודעת מה עלה בגורלו של אילן