תחנת הדלק תפוז
דקות אחדות אחרי תחילת המתקפה, חדרה חוליה של חמישה מחבלים לשכונות בצפון-מערב שדרות. הם ירו לעבר אזרחים ברחוב, עברו מבית לבית וחיפשו אחר קורבנות. כשהגיעו לבית כנסת קטן, ניסו המחבלים לפרוץ אליו אך נהדפו על ידי חיילים שהתפללו במקום. שלושה בני אדם נרצחו במהלך מסע ההרג: חיים אסרף, מאיר מלכה ואלון עמרם טולדנו, וסמ"ר בן רובינשטיין נפל בקרב
לחצו על הנקודות בציר הזמן לסיור בזמן אמת. לחיצה על האייקונים תציג את תיעוד האירוע
11 דקות לאחר האזעקות בשדרות, חוליית מחבלים מגיעה ברכב אזרחי ומחנה אותו בצד כביש 34, סמוך לחלק הצפון-מערבי של העיר. שני מחבלים נשארים בקרבת הרכב כדי לבצע מארב על הכביש, וחמישה מחבלים נוספים צועדים ברגל לשכונת האחוזה, שכונה חדשה של בתי קרקע. החל מ-6:48, מתחילים להתקבל במשטרה ובמוקד העירייה דיווחי אזרחים על מחבלים חמושים שמסתובבים ברחובות ומנסים לפרוץ לבתים
אמיתי אורים, לוחם בגבעתי, יוצא מביתו הסמוך לשכונת האחוזה, לכיוון הישיבה שבה למד. בממ"ד ביתו נשארים הוריו, צופיה ויוסי, שישה מאחיו ואחיינית אחת. בדרכו לישיבה, נתקל אמיתי בג'יפ עם שלושה חיילים מבוהלים שמספרים לו שיש חדירת מחבלים לגזרה. אמיתי רץ לביתו ומספר להוריו את ששמע. המחבלים ממשיכים להתקדם מזרחה, לכיוון שכונת הנביאים. סביב 7:00 מבחין בהם שכן באחד הבניינים. אימו גרה בדירת הגן. הוא קורא לה לעלות אליו למעלה ואז מנתק את זרם החשמל של המעליות. המחבלים נכנסים לבניין. אחד מהם נכנס לדירת הגן, אך היא ריקה, ומכיוון שהמעליות לא עובדות הם עוזבים את המקום
חוליית המחבלים מגיעה לבית משפחת שטרית ופורצת פנימה. ההורים שוהים בממ"ד עם בנם ומשתיקים אותו. המחבלים יוצאים מהבית. הם ממשיכים בדרכם ונכנסים לבית נוסף, ושוב יוצאים. משם ממשיכה החוליה לביתם של אליאב וגילי אשרף. יחד איתם נמצאים בבית שני הילדים וכן הוריו של אליאב, חיים ואסתר, שעשו אצלם את החג ונשארו לישון. ב-7:45 נשמע בחוץ קול פיצוץ עז. אליאב וחיים ששוהים בסלון, מסיטים את הווילון כדי לראות מה מתרחש. המחבלים שבדיוק עוברים ברחוב מבחינים בהם, פונים לעבר הבית ושוברים את השער. אליאב וחיים רצים לממ"ד ומודיעים לבני המשפחה - "נכנסים אלינו". המחבלים יורים על חלונות הבית. חלקם נכנסים דרך החלון ופותחים את הדלת לשאר החוליה
המחבלים נכנסים לבית ועוברים מחדר לחדר כשהם צועקים ומפזרים את תכולת הארונות, עד שהם מגיעים לחדר הממ"ד. אליאב אוחז בחוזקה את ידית הדלת. גילי ואסתר נשכבות על הילדים כדי להגן עליהם. המחבלים מתחילים לירות על הדלת וחיים, שעומד מולה, נפגע מכמה קליעים. גם גילי סופגת קליע ברגל ואילו אליאב נפגע מרסיסים. חיים מאבד דם רב ומצבו מחמיר עד שהוא מת מפצעיו. גילי מתקשרת למשטרה אך לא מדברת, מחשש שהמחבלים ישמעו אותה. המחבלים עוזבים את הבית וממשיכים לבניין סמוך. בני המשפחה בממ"ד ממשיכים לנסות ולהזעיק עזרה, אך ללא הצלחה
בבית הכנסת, יוסי אורים מבין שבנו, אמיתי, עשוי להיות מוקפץ לצבא אך אין ברשותו טלפון. יוסי יוצא לכיוון ביתו קצת אחרי השעה 8:00 כדי לעדכן את אשתו, צופיה, שאמיתי נמצא איתו. יוסי מגיע הביתה, אך צופיה והילדים בממ"ד, לא שומעים אותו ולא פותחים את הדלת. עטוף בטלית, הוא פונה לשוב חזרה לבית הכנסת
יוסי צועד לעבר בית הכנסת. מן העבר השני של הרחוב הוא רואה איש צעיר בבגדים כהים וחמוש בנשק, ומברך אותו ב"שבת שלום". הגבר, שמתברר כמחבל, מתחיל לקלל אותו ולירות לעברו. יוסי רץ בכל כוחו בזיגזג. מחבלים נוספים מצטרפים לירי. יוסי נפגע מקליע שחודר לצלע, עובר דרך הריאה ויוצא מהכתף. "מחבלים! ירו עלי!", הוא צועק ומגיע הביתה. צופיה, שעומדת ליד הכניסה, מהססת רגע אם לפתוח ואז פותחת, מכניסה את יוסי, סוגרת את הדלתות והתריסים ומתחילה לטפל בבעלה ששוכב מדמם על רצפת הסלון ומתקשה לנשום. המחבלים מגיעים סמוך לבית ומחפשים את יוסי. בני המשפחה מחייגים למד"א, שאומרים שהם לא יכולים להגיע
אחד המתפללים בבית הכנסת "ברית שלום כוהנים" שומע את הירי בחוץ. הוא יוצא מן המבנה והולך לכיוון ביתו של יוסי אורים. המחבלים שנמצאים סמוך לביתו של יוסי, מבחינים במתפלל ומתחילים לרדוף אחריו ולירות לעברו. הוא רץ חזרה לתוך בית הכנסת ומספר למתפללים שיש בחוץ מחבלים שירו עליו. המחבלים הולכים בעקבותיו לכיוון מבנה בית הכנסת. הם מקיפים אותו, סורקים את סביבתו ומחפשים פתחים. הם מתכנסים ליד דלת הכניסה
בבית הכנסת שוהים שני מתפללים חמושים - אמיתי אורים שברשותו רובה, וקצין בקבע בשם דוד שימול, חמוש באקדח. דלת הברזל הכבדה של המבנה לא נסגרת ובינם לבין המחבלים מפרידה רק דלת זכוכית. המחבלים מציצים מאחורי פינת המבנה ויורים פנימה. הכדורים פוגעים בקירות, בתקרה וברהיטים. דוד ואמיתי תופסים עמדה מול הדלת, במרחק שלושה מטרים מהמחבלים, ובכל פעם שאחד המחבלים מגיח מעבר לפינה, הם יורים לעברו. יתר המתפללים מסתתרים, רובם בשירותים וחלקם בארון הקודש. המחבלים מנסים להשליך רימון פנימה אך הוא מתפוצץ במפתן הדלת. רימון נוסף מושלך פנימה. דוד ואמיתי תופסים מחסה, אך הרימון לא מתפוצץ. לבסוף המחבלים מוותרים ועוזבים את המקום
אלון עמרם טולדנו, בן 54, תושב תל אביב, שעשה את החג אצל אחיו בשדרות, יוצא מבית האח לעבר בית הכנסת. זהו יום אזכרה של אבי המשפחה ואלון בדרכו לומר "קדיש". בבית הכנסת שוהה באותה עת אחיו נתן שמסתתר מפני המחבלים, אך אלון עמרם לא מודע לאירוע. בדרך הוא נתקל בחוליה שעזבה זה עתה את בית הכנסת, והם יורים בו למוות
החוליה מגיעה לביתם של מאיר ומירי מלכה. בבית המשפחה יש שני חדרים ממוגנים ומכיוון שמאיר נוהג לעשן בממ"ד ומירי מתקשה עם ריח הסיגריות, הם נכנסים לחדרים נפרדים. עמית, הבן, משוחח עם אביו ואומר לו לנעול את הדלת, אך ספק אם מאיר, שמסתייע במכשיר שמיעה, שומע את ההנחיה. הוא נכנס ומתיישב בממ"ד לצד כלבת הפקינז שלו, קיקה
ב-8:24 מירי כותבת לילדיה שהיא שומעת יריות בבית. אחרי כמה דקות היא כותבת: "הכלבה לא מפסיקה לנבוח". ההערכה היא שבאותן דקות טיפסו מחבלים על הגדר, פרצו לבית, נכנסו לממ"ד וירו שני קליעים בלבו של מאיר. כמה דקות אחר כך מירי פותחת את דלת הממ"ד שבו היא נמצאת, ושבו המחבלים כנראה לא הבחינו, והכלבה נכנסת לחדר כשרגליה מכוסות בדם. כעבור שעה, מגיע למקום צוות מד"א וקובע את מותו של מאיר. המחבלים ממשיכים להסתובב בשכונה עד שהם מתבצרים בשני מבנים
יוסי אורים, שנורה מוקדם יותר, שוכב בביתו, מאבד דם וממתין לפינוי שלא מגיע. אשתו, צופיה, מצליחה לאתר רופא שגר סמוך, ד"ר רוסלן סוקולוב, והוא מבטיח לבוא לעזור. כעבור כמה דקות נשמעת דפיקה בדלת. בפתח עומדים הרופא וגבר לבוש מדים, שפונה ליוסי ואומר לו - "קוראים לי ליאון בר, באתי מגדרה להציל אותך". זהו אל"מ (במיל') ליאון בר, בעברו קצין בכיר בצנחנים, שקפץ בבוקר מביתו כדי להציל אזרחים. איתם מגיע בחור נוסף והשלושה מתחילים לעזור. ד"ר סוקולוב מטפל ביוסי ומודיע שיש לפנותו בדחיפות. ליאון מפרק דלת של אחד הארונות כדי שתשמש כאלונקה. השלושה מפנים את יוסי ולוקחים אותו לבית החולים סורוקה בבאר שבע
כוח מיחידת הלוט"ר (לוחמה בטרור) יחד עם כוח ימ"מ מגיעים לשכונה ומנהלים קרב עם המחבלים. הם הורגים ארבעה מהם ושובים את החמישי. בקרב נפל לוחם הלוט"ר, סמ"ר בן רובינשטיין
כוח של יחידת מגלן מגיע לבית הכנסת ומפנה את המתפללים שהתבצרו בו משעות הבוקר. כעבור כשעה, יותר משש שעות אחרי שחדרו לבית משפחת אשרף והרגו את האב חיים, מגיע כוח ימ"מ לבית ומחלץ את בני המשפחה, חלקם פצועים
לאחר שלקח את יוסי אורים לבית החולים, נסע אל"מ ליאון בר לשטח מסיבת הנובה ופינה משם פצועים רבים. למחרת, הגיע ליאון בר יחד עם בנו עומר, בעצמו קצין מילואים בצנחנים, כדי לחפש ניצולים על כביש 232. בעיקול מפלסים, סמוך לאנדרטת חץ שחור, הבחינו השניים ברכב ירוי והתקרבו כדי לראות אם יש בו ניצולים. מחבל שארב להם שם ירה לעברם. עומר נפצע וליאון נהרג במקום. הוא הובא למנוחות ב-12 באוקטובר בבית העלמין הצבאי בגדרה
ליאון בר
לאחר ימים ארוכים שבהם משפחתו חיפשה אחריו, זוהתה גופתו של אלון עמרם ביום חמישי בלילה, וביום שישי הוא מובא למנוחות בבית העלמין קרית שאול בירושלים
בשבת, שש שעות לאחר הרצח, פונתה גופתו של מאיר מלכה מהבית למחנה שורה, שם אבדו עקבותיה. ביום שישי בבוקר מודיע למשפחה גורם בחברא קדישא כי הגופה נמצאת בראשון לציון ומיועדת לקבורה בנתיבות. בני המשפחה פוכעלים במהירות ועוד באותו יום מובא מאיר מלכה למנוחת עולמים בנס ציונה. שליו, נכדו של מאיר מלכה, בנו של עמית, אמור היה לעלות לתורה ב-9 באוקטובר. לאור הנסיבות, האירוע נדחה והרב הגיע לברך אותו במלון שאליו פונתה המשפחה. בהמשך, ביום שבו קמה המשפחה מהשבעה על האב מאיר, ארגנה מנהלת מלון הדירות בבת ים מסיבת בר מצווה לשליו, כולה מתרומות. שבועיים אחר כך הוא עלה לתורה
המתחם האינטראקטיבי של מפת העוטף ב-7 באוקטובר 2023 נועד לתעד ולהנציח את האירועים שהתרחשו ביישובי עוטף עזה באמצעות תיעודים מזמן אמת, דקה אחר דקה.
הפרויקט בהליכי בנייה ותחקיר, בשלבים הבאים יתווספו נקודות רבות על המפה, לרבות בסיסי צה”ל, הרחבת אזורי המסיבות והדרכים המובילות לעוטף.
לפרטים נוספים וליצירת קשר לחצו כאן
אזהרה: התוכן מכיל תיאורים ותיעודים קשים לצפייה
