בשבת בבוקר התעוררה סיגל בן שטרית יחד עם בתה עפרי בביתן למשמע האזעקות. כשהחלו יריות בקיבוץ ומשלא הצליחו לקרוא למשטרה, סיגל החליטה ליצור קשר עם כלי התקשורת כדי להזעיק עזרה. היא עלתה לשידור חי ושוחחה עם מיכל רבינוביץ' בזמן שמחבלים דפקו בדלתה
סיגל בן שטרית יחד עם שלושת ילדיה: עמית, עפרי ועינב
סיגל בן שטרית מתעוררת מהאזעקות. היא רצה לחדר השינה של בתה עפרי (16), שמשמש כממ"ד בבית, ביחד עם טומי הכלב. בדרך כלל בשעות האלה עפרי יוצאת לריצת הבוקר, אך באותו יום היתה עייפה אז נשארה בבית. שתיהן צופות בטלוויזיה כדי להתעדכן במתרחש
עשרות מחבלים חודרים לקיבוץ דרך הפרדסים והמוצב הצמוד. המחבלים עוברים בין הבתים, דופקים בדלתות ומנסים לפתוח אותן. אחד מחברי הקיבוץ שולח הודעה בוואטסאפ הקבוצתי שמזהירה מפני המחבלים. סיגל ועפרי שוהות בממ"ד ושומעות כריזה של "גשם סגול" (התראה על ירי פצצות מרגמה) ממוצב סופה הסמוך לקיבוץ. זמן קצר לאחר מכן, הן שומעות רעשי ירי ופיצוצים
סיגל ועפרי שומעות רעשים וירי סמוך לביתן. הן מבינות שדלת הממ"ד אינה נסגרת באופן תקין ובשלב מסויים הן יוצאות למטבח כדי להכניס סכין להגנה עצמית, מים ועוגיות
סיגל עולה לשידור בכאן 11 מתוך הממ"ד ומתחננת שיגיעו במהרה להציל את תושבי הקיבוץ. היא מספרת למיכל רבינוביץ' שמחבלים מנסים לפרוץ לבתים בקיבוץ ושקולות הירי סביבה לא פוסקים. היא משתפת בדאגה שלה לתושבים ומסבירה שהיא ובתה שוהות שעות בממ"ד ושהגנרטור של הקיבוץ מספק חשמל. באיזשהו שלב, תוך כדי השיחה, היא שומעת דפיקות בדלת ועוברת לדבר בלחישות
רבש"ץ הקיבוץ מעדכן שכוח צה"ל הגיע לקיבוץ. קרב מתחיל בין הלוחמים למחבלים
לאחר 30 שעות במהלכן שהו בממ"ד בשקט ובחושך, סיגל, עפרי והכלב טומי יוצאים מהבית בליווי חיילים ומתחילים בנסיעה לאילת, שם יתגוררו כשלושה חודשים
חלק מתושבי הקיבוץ מפונים לבנייני מגורים ברמת גן, בהם סיגל ועפרי
מידע נוסף |