משפחת ויזנר מקיבוץ כרם שלום ב-7 באוקטובר | כאן 7.10.360

יאיר (38) ושלומית (37) ויזנר מתעוררים עם ארבעת ילדיהם מקול התרעות צבע אדום - או ״צבע בום״, כפי שהם מכנים אותן - ונכנסים לממ״ד. כעשר דקות לאחר תחילת המתקפה, יאיר מקבל הודעה מרבש״ץ הקיבוץ שמודיע לכיתת הכוננות שעליהם להתארגן להקפצה. יאיר יוצא מהממ״ד ומארגן את הציוד האישי שלו. בדרכו חזרה פנימה הוא שומע ירי של נשק קל ורואה דמויות רצות מחוץ לבית. הוא מדווח על כך לחברי כיתת הכוננות. כשהוא חוזר לממ״ד הוא אומר לשלומית: ״זה נשמע כמו מלחמה״

יאיר נקרא להצטרף לכיתת הכוננות. לפני שהוא עוזב, הוא מכניס לממ״ד מים, חטיפים ודלי עבור שלומית והילדים. הוא יוצא מהבית ופוגש במרכז הקיבוץ את הרבש״ץ, אליה בן שימול, יחד עם חברי כיתת הכוננות שיראל חבאז ואלעד סימון. הארבעה מתקדמים לכיוון בית משפחת חיימוביץ׳, בעקבות דיווח של המשפחה על מחבלים בסביבת הבית. יאיר ואלעד מתקדמים ראשונים, ואליה ושיראל נמצאים מאחור

חברי כיתת הכוננות מקבלים הודעת וואטסאפ מחבר נוסף, דודי רבי, שבה הוא כותב ״יורים עלינו״. יאיר ושלושת חברי כיתת הכוננות נעים לכיוונו של דודי. יאיר מבחין באדם במדי צבא וצועק לעברו ״הלו״, במחשבה שמדובר בחייל צה״ל. הדמות עונה בחזרה בערבית. יאיר שם לב שהדמות לא חובשת קסדה ומבין שמדובר במחבל, יורה עליו ופוגע בו. קרב מתחיל בין חברי כיתת הכוננות לבין שישה מחבלים, שבסופו נהרגים כל המחבלים. יאיר מזהיר את חברי הכיתה לא להתקרב או לגעת במחבלים ובציוד מחשש למטעני חבלה, וצועק לרבש״ץ: ״תעיף לפה את כל צה״ל״

יאיר נמצא במרכז הקיבוץ עם אלעד סימון ועם הרשב״ץ, אליה בן שימול. מתקבלת קריאה מאביטל שינדלר שיש אצלה מחבלים בבית. השלושה מתקדמים לכיוון הבית ומזהים מרחוק את המחבלים. מאירי פיניש, חבר כיתת כוננות נוסף, חובר ליאיר ויחד הם יורים ופוגעים במחבלים. יאיר ואלעד נכנסים לבית משפחת שינדלר ומוצאים בממ״ד את אביטל וששת ילדיה מסתתרים בפינת החדר ואת עמיחי, האב, שרוע על המיטה בחדר, פצוע קשה מפיצוץ מטען שהניחו המחבלים על דלת הממ״ד. יאיר ואלעד מוציאים את עמיחי לסלון ומעניקים לו טיפול רפואי ראשוני. לאחר מכן, יאיר יוצא מהבית ומתקדם לחומת הקיבוץ. המחבלים פוצצו את החומה ויצרו פרצה שממנה חדרו לקיבוץ. כעת, מתנהל קרב בין כיתת הכוננות לבין מחבלים שנמצאים בקרבת הפרצה

קול פיצוץ גדול נשמע. יאיר רואה שחוליית המחבלים הצליחה ליצור פרצה נוספת בחומת הקיבוץ. הוא מסתובב אל חברי כיתת הכוננות על מנת לעדכן אותם, ואז מתרחש פיצוץ נוסף. טיל RPG נורה ופוגע סמוך ליאיר. יאיר עף באוויר ונפצע במותניו ובידיים. חברי כיתת הכוננות מפנים אותו תחת אש ומניחים חוסמי עורקים על שתי ידיו. יאיר נשאר בהכרה מלאה, סובל מכאבים ואומר לדודי רבי דברי פרידה במטרה שימסור אותם לאשתו, שלומית. שעה אחרי שנפגע וקיבל טיפול ראשוני, יאיר מפונה על ידי ג׳יפ צבאי ממוגן אל מזכירות הקיבוץ שהפכה לחמ״ל רפואי

במהלך הבוקר, שלומית וארבעת הילדים שוהים בממ״ד למרות שהדלת שלו לא ננעלת. שלומית ויאיר התכתבו פעמים מועטות באותן שעות, והיא מנסה להרגיע את הילדים. באזור השעה 13:00 נשמע פיצוץ חזק שמרעיד את הבית. שלומית בטוחה שהבית נפגע והיא מתחילה להריח ריח חריף של גז. היא יוצאת מהממ״ד כדי לכבות את ברז הגז ורואה שכל חלונות הבית מנופצים. היא חוזרת לממ״ד, מושיבה את הילדים במרכז החדר ומניחה סביבם כריות ושמיכות במטרה להגן עליהם

כוח מחטיבת ביסל"ח מגיע אל חמ"ל הקיבוץ ומתחיל בפינוי הפצועים ליישוב נווה, שם הוקם בית חולים שדה. יאיר מועבר לשם, וכשלוש וחצי שעות לאחר מכן הוא מועלה על מסוק צבאי ומפונה לבית החולים תל השומר. כאשר הוא נקלט בבית החולים נכתב עליו "אלמוני נאה בן 25". יאיר מורדם ומונשם ונכנס לניתוח

מאירי פיניש, חבר כיתת הכוננות, מתקשר לשלומית ומספר לה שיאיר נפצע, אך שמצבו קל והוא מקבל טיפול רפואי. ההודעה על הפציעה של יאיר היא העדכון הראשון שהיא מקבלת לגביו מאז השעה 10 בבוקר

בשעות הערב, לאחר שעבר זמן רב ללא עדכון על יאיר, אחיותיה של שלומית מחפשות אותו בתל השומר. גורמים ביחידת החבלה במשטרה בה יאיר עובד מנסים גם כן לחפש אותו בבתי חולים שונים. לאחר שאחיותיה של שלומית לא מוצאות את יאיר במחלקות השונות, שלומית מבקשת מהן בחוסר אונים שיילכו לבדוק בחדר המתים. זמן קצר לאחר מכן, אחותה של שלומית מעדכנת אותה שמצאו את יאיר בטיפול נמרץ במצב קשה