משפחת ויצן מקיבוץ כרם שלום ב-7 באוקטובר | כאן 7.10.360

טליה (32) ועמיחי ויצן (33) מתעוררים לקול התרעות צבע אדום. הם נכנסים לממ"ד עם חמשת ילדיהם ועם הלל (25) ורינת (22), אחיה וגיסתה של טליה שהתארחו אצלם לחג. המשפחה נמצאת בממ"ד ושומעת את המטחים הכבדים. אחרי כרבע שעה טליה מקבלת בוואטסאפ עדכונים מצוות החירום הישובי (צח"י), שמבקשים מחברי הקיבוץ להישאר במרחבים מוגנים

עמיחי יוצא מהממ"ד ומביא את הטלפון שלו. כחבר כיתת הכוננות הוא חושב שאולי יצטרכו את עזרתו. כשהוא פותח את הטלפון הוא רואה הודעה מהרבש"ץ, אליה בן שימול, שמנחה את חברי כיתת הכוננות להתארגן לקראת הקפצה. עמיחי מוציא את נשקו האישי מהכספת ושם על עצמו אפוד וקסדה. כעבור עשר דקות הוא יוצא מהבית

במהלך הבוקר טליה ועמיחי מתכתבים בהודעות. טליה כותבת לעמיחי שהיא שומעת יריות ומבקשת ממנו שיסרוק את האזורים שליד הבית. עמיחי, תוך כדי שהוא נלחם, מעדכן ומרגיע אותה שהמצב נמצא תחת שליטה. הוא גם מציע לטליה להסיח את דעתם של הילדים עם משחקים ופעילויות בממ"ד

טליה כותבת לעמיחי שהיא שוב שומעת יריות בקרבת הבית. עמיחי מדבר עם אחיה הלל כדי שיזהה אם מדובר בירי של כיתת הכוננות או שמדובר במחבלים. עמיחי נמצא במרכז הקיבוץ ומוקפץ, יחד עם בן הזוג שלו ללחימה, שיראל חבאז, לבית משפחת שינדלר, אחרי שאביטל שינדלר מדווחת שהיא שומעת קולות בתוך הבית. תוך כדי שעמיחי ושיראל מתקדמים לכיוון הבית, נורה לעברם RPG שמתפוצץ בקרבתם. השניים מסתחררים ומתמלאים אבק אך לא נפגעים, ומחליטים להתקדם בשביל אחר

עמיחי מתקרב לבית שלו וסורק את הסוכה שבחצר הבית. כשהוא עומד להיכנס הביתה, נשמע פיצוץ חזק מכיוון בית משפחת שינדלר. עמיחי ושיראל רצים לשם ועמיחי לא מספיק לומר שלום לטליה ולילדים. כשהם מתקרבים לבית שינדלר, הנמצא קרוב לחומת הקיבוץ, הם מבחינים בפרצה בחומה ומבינים שמשם חדרו המחבלים לקיבוץ

עמיחי ושיראל מתקדמים לכיוון החומה תוך שהם מנהלים קרב יריות מול המחבלים. הם אינם יודעים כי בבית משפחת שינדלר נמצאים מחבלים וכי רעש הפיצוץ היה לבנת חבלה שהונחה על דלת הממ"ד של המשפחה. השניים עומדים עם הגב לבית ולא רואים את המחבלים שנמצאים בסלון הבית. המחבלים רואים את עמיחי ושיראל, הם יורים לעברם דרך החלון בסלון, פוגעים בעמיחי והורגים אותו

הטלפון של עמיחי, שהיה באזור החזה שלו, נפגע מהירי ומפסיק לעבוד. עד עכשיו, הוא שמר על קשר רציף עם טליה וכעת, כשהוא לא מגיב להודעות שלה, היא מתחילה לדאוג. היא מדברת עם נשים אחרות מהקיבוץ שבני זוגן נמצאים בכיתת הכוננות ומנסה להשיג מידע. בהתחלה, כששאר הנשים אומרות לה שבני זוגם בכלל לא זמינים, היא נרגעת. בהמשך היום, כאשר חוזר הקשר עם חברי כיתת הכוננות ועמיחי לא יוצר קשר, היא מתחילה לחשוש שמשהו קרה

אביטל שינדלר וששת ילדיה מועברים לממ"ד של משפחת ויצן. לבנת החבלה שהתפוצצה בביתם פצעה את אביהם, עמיחי, בצורה קשה והוא הועבר לקבלת טיפול רפואי. בתוך הממ"ד שוהים עכשיו 15 אנשים. טליה שומעת את מה שעבר על משפחת שינדלר ומתחילה לקלוט את גודל האירוע. היא ממשיכה ליצור קשר עם נשותיהם של חברי כיתת הכוננות ועם צוות הצח"י כדי להשיג את עמיחי, אבל לא מקבלת תשובה ברורה. בשעות הבאות היא תתקשר למאירי פיניש, חבר כיתת הכוננות שהיה בחמ"ל הקיבוץ ושמר על גופתו של עמיחי, אך הוא יימנע מלענות לה. בהמשך היא תקבל טלפון משלומית ויזנר, אשתו של יאיר ויזנר מכיתת הכוננות שנפצע באותו הבוקר, שתנסה להרגיע אותה

אביטל שינדלר מקבלת שיחת טלפון. טליה שומעת את אביטל אומרת בשיחה: "אל תבואו עכשיו, אח שלה מתפלל" ומבינה שרוצים לבוא ולהודיע לה שעמיחי נהרג. טליה ניגשת לאחיה ואומרת לו שבאים להודיע להם על עמיחי. צוות הצח"י, בליווי רופא שהתארח בקיבוץ ותחת אבטחה של חיילים, מגיעים לבית ומודיעים לטליה שעמיחי נהרג. הם מבקשים ממנה שתבשר לילדים. תחילה היא מספרת לשלושת הילדים הגדולים, צור דוד (9), אור (7) וכרם (5). לאחר מכן היא מספרת גם לשתי הבנות הקטנות: רות (3) ושחר (1)

לאחר ההודעה על נפילתו של עמיחי, טליה מבקשת להתפנות מהקיבוץ. בשעות שלאחר מכן היא נמצאת בקשר רציף עם צוות הצח"י ועם רבש"ץ הקיבוץ כדי שיארגנו את הפינוי שלה ושל הילדים. בסביבות השעה 22:30 טליה והילדים מפונים ליישוב נווה, שם הם שוהים עד יום ראשון בצהריים. לאחר מכן הם מפונים לפסגות, היישוב שבו עמיחי גדל ושבו מתגוררים הוריו