כאן 7.10.360: הסיפור של קיבוץ כפר עזה ב-7 באוקטובר

מטח רקטות כבד נורה לעבר כפר עזה. התושבים נכנסים לממ"ד. אביחי ברודץ', חבר כיתת הכוננות, יוצא לראות את היירוטים ומצלם אותם

שלושה מצנחי רחיפה חודרים לכפר עזה כשעליהם מחבלים חמושים - שני מצנחים בשכונה המערבית של הקיבוץ ואחד באזור הצפוני. אביחי ברודץ' מזהה את אחד המצנחים, מדווח על כך לכיתת הכוננות ורץ לביתו כדי להתארגן להקפצה. גם צלם ynet, רועי עידן, שמתגורר בקיבוץ, מבחין במצנחים ואף מספיק לשלוח למערכת האתר את התמונות והסרטון שלכד במצלמתו. הוא מתקשר לדווח לרבש"ץ, שחר אביאני, ורץ לביתו. במקביל, כלי רכב ועליהם עשרות מחבלים חודרים לקיבוץ דרך שלוש פרצות שהם יוצרים בגדר

טל אילון, מפקד כיתת הכוננות, מבקש מסגנו, אבי הינדי, לפתוח את הנשקייה שממוקמת במרכז הקיבוץ. ב-06:48 הוא מודיע לכל שאר חברי כיתת הכוננות - שלושה עשר במספר - להתארגן לקראת הקפצה. כעבור דקה, שחר אביאני, הרבש"ץ, מקפיץ את כיתת הכוננות: "אמת, אמת, אמת! נא להגיע לנשקייה! יש מחבלים בישוב". הראשונים להגיע הם אורי רוסו וטל אילון. הם לוקחים רובים ורצים לכיוון ביתו של רועי עידן. בדרך, טל אילון, מקליט הודעה: "שניים-שלושה מחבלים בבית של רועי עידן". ב-06:55 מגיע לנשקייה ראש המועצה האזורית שער הנגב, אופיר ליבשטיין, לוקח נשק ויוצא להילחם

אביב ברעם, חבר הכיתה, מדווח על ירי ליד השער הישן של הקיבוץ. הוא אוסף על קטנוע חבר נוסף, דקל סייג, ויחד הם נוסעים לנשקייה. בדרך הם חולפים על פני רכב אזרחי ובו גבר ירוי, וטנדר שמחבלים יצאו ממנו. טל אילון ואורי רוסו, שעושים את דרכם לבית של רועי עידן, נתקלים בכח גדול של מחבלים. הם מספיקים לירות בכמה מהם, אך נפגעים ונהרגים. רגע לפני כן, טל הפצוע מספיק לשלוח הודעה קולית אחרונה לכיתת הכוננות: "חסלו אותם. אחרי זה נטפל בפצועים''. אופיר ליבשטיין נתקל במחבלים ליד ביתו ונורה אף הוא. שעתיים אחר כך ימצא אותו בנו, אביב, ללא רוח חיים וייקח את נשקו כדי להגן על המשפחה בממ"ד

יתר חברי כיתת הכוננות מגיעים לנשקייה וסופגים אש כבדה ממקור לא ברור. הרבש"ץ, שחר אביאני וסגנו, אבי הינדי, רצים למדשאה שסמוכה לנשקייה כדי לחתור למגע, אך נפגעים מייד. נדב עמיקם רץ לסייע לשניים ונפגע אף הוא. בר אלישע, שמגיע למקום, מזהה מחבל, לבוש מדי צה"ל, על השביל הסמוך לנשקייה. בר רץ לעבר המחבל, בכיוון גני הילדים של הקיבוץ וסרגיי ינקלביץ מצטרף אליו. בינתיים, אביב ברעם רץ לעבר הפצועים ששוכבים במדשאה וגם הוא נורה. הוא גורר את עצמו ומסתתר מאחורי עץ. דקל סייג מתקשר למשטרה ומדווח על המתרחש: "תופרים אותנו פה". עידן שלזינגר מכיתת הכוננות מתקרב לאזור הנשקייה. אביב הפצוע מסמן לו שלא יתקרב ומצביע לעבר בית שחולש על הרחבה וממנו נורית האש, ובכך מציל את חייו. ב-07:21, לבקשת אבי, מתקשר אביב לאשתו של אבי, שחר, ומוסר לה שאבי אוהב אותה. אביב מתקשר גם לאשתו, רחל, ואז נפגע ממטען ונהרג. על סמך מפות שנתפסו בקיבוץ, ניכר שהמחבלים הכירו היטב את המבנים בו ותכננו את המארב

חברי הכיתה שנותרו בנשקייה מבינים שהם נמצאים בעמדת נחיתות ומחליטים לצאת ממנה. דקל סייג ועידו שמריז רצים לביתו של שמריז. בר אלישע וסרגיי ינקלביץ' מוצאים את עצמם בינתיים באחד מרחובות הקיבוץ ותופסים מחסה ליד מחסן סמוך. עשרות מחבלים חמושים מגיעים לאזור ומתחילים לעבור מבית לבית, לרצוח ולחטוף תושבים. במקביל, יניב אוחנה מוצא את עצמו לבד. הוא נתקל בשני מחבלים והורג אותם. צלף יורה לעברו והוא מוצא מסתור מתחת לבית

אביחי ברודץ' מצליח להגיע לבדו לחמ"ל, ששוכן מתחת לחדר האוכל, במרכז הקיבוץ, שם הוא לבדו מנהל קרב מול קבוצת מחבלים. בשלב מסוים הם משליכים רימונים ויורים RPG לתוך החמ"ל ואביחי נפצע. בקבוצת הוואטסאפ של כיתת הכוננות הוא מבקש חילוץ. סרגיי ינקלביץ, שיצא מוקדם יותר מהמסתור כדי להרוג מחבל שעבר בסמוך, רץ עכשיו לבדו כדי לסייע לאביחי. בקרבת החמ"ל סרגיי נפצע מירי מטווח קצר, אך מצליח להגיע לחמ"ל ולחבוש את עצמו. השניים מתחננים בקבוצה לחילוץ. ב-08:35 נכנס לראשונה לקיבוץ כוח של צה"ל - נגמ"ש של גולני ובו כ-15 לוחמים, שמצטרפים לקרבות. בהמשך יגיעו אליו שלושה כלי רכב נוספים. באותן דקות, חבר כיתת הכוננות, עידן שלזינגר, יוצא ברכב מהקיבוץ עם אשתו ובנותיו ונוסע לקיבוץ סעד הסמוך כדי להזעיק עזרה

שלושה מחברי קיבוץ סעד נכנסים לכפר עזה, בהכוונתו של עידן שלזינגר, כדי לסייע בלחימה וחוברים בקיבוץ לבר אלישע, ויחד הם נלחמים במחבלים, מטפלים בפצועים ומחלצים משפחות. בין השאר הם מגיעים לחמ"ל ומעניקים טיפול ראשוני לסרגיי ואביחי הפצועים. ליד מזכירות הקיבוץ הם נתקלים ברכב, בתוכו שוכב ללא רוח חיים, תושב הקיבוץ דוד 'קצ'קו' קציר. תושב קיבוץ סעד העיד כי מחוץ לכפר עזה שהו באותה שעה עשרות חיילים. לדבריו, כשביקש מאחד הקצינים במקום להכניס כוחות לכפר עזה, הוא נענה שאין זו הגזרה שלהם

עשרות מחבלים חודרים לקיבוץ בשער שמול שכונת "דור צעיר" על גבי חמישה טנדרים וכ-15 אופנועים. לצידם נכנסים לקיבוץ המוני אזרחים עזתים, מבוגרים וילדים. ההמון מתקבץ בחורשה סמוכה ובידיהם אמצעי לחימה רבים: רובים, רימונים, RPG, סכינים וגם מעדרים וציוד חקלאי. אחד המחבלים קורא קריאה ולאחריה כולם רצים לעבר השכונה ומתחילים לפרוץ לבתים בזה אחר זה - שורפים, רוצחים וחוטפים. ב-09:59 אחיו של עידו שמריז, אלון, שמתגורר בשכונה, כותב "הם אצלי בדירה" ואז שולח אימוג'י של לב. זו ההודעה האחרונה שהתקבלה ממנו לפני שנחטף

שני שוטרים, רפ"ק כתר צורן ואוריאל כהן, מגיעים לקיבוץ ומנסים לחתור למגע, תוך שהם מבקשים ללא הפסקה תגבורת. הם מגיעים לאביחי ברודץ' וסרגיי ינקלביץ' ששוכבים פצועים בחמ"ל ומקבלים מהם מידע על מיקומי המחבלים. השניים יוצאים מהחמ"ל, נתקלים במחבלים, מנהלים קרבות ירי ונפגעים. תוך שהם פצועים הם ממשיכים לקרוא לעזרה ומדווחים: "כפר עזה, חוטפים פה אנשים מול העיניים שלנו! יאללה! הם מעמיסים פה לרכב!" יחד עם שני השוטרים נכנסים לקיבוץ שני אזרחים וקצין ומצטרפים לקרבות

ממקום מחבואו, יניב מדבר עם אשתו, שמדווחת לו שיש מחבלים בביתם. אוחנה דוהר לביתו במכונית. בחניה הוא נתקל במחבלים, מנהל איתם קרב, נפגע בידו, דוהר לעברם ונפגע שוב. הוא מצליח לשלוח הודעה לכיתת הכוננות: "נפגעתי. אני מאבד הרבה דם. תבואו"

לאחר שרק כוחות ספורים נכנסו לכפר עזה, מגיעים עכשיו כוחות גדולים להילחם. עידן שלזינגר מכווין את הכוחות לחילוץ הפצועים דרך קבוצת וואטסאפ. החיילים מתמקמים במארבים במשך שעות ארוכות, ומחלצים משפחה אחר משפחה. ככל שעובר הזמן, כוחות נוספים מצטרפים למאמץ הלחימה בקיבוץ

לאחר שעות ארוכות של פינוי איטי, תוך לחימה בלתי פוסקת, משפחה אחר משפחה, מצליחים כוחות הצבא לטהר שטח גדול בקיבוץ ולפנות את תושביו. כחמישים תושבים יוצאים מבתיהם וצועדים ברגל כשני קילומטרים, כשסביבם קולות קרב בלתי פוסקים, עד לצומת היציאה מהקיבוץ