משפחת בכר
בבוקר שבת דורון צמח ואשתו שלומית נכנסו לממ״ד ביתם בקיבוץ בארי. במהלך הצוהריים, פרצו מחבלים לביתם כמה פעמים אך לא הצליחו לפרוץ את הממ״ד. מאוחר יותר, כוחות ביטחון הגיעו לבית, שהפך למוקד חילוץ של עשרות תושבים. בנם שחר, חבר בכיתת הכוננות, נפל בקרב כשהמחבלים פרצו למרפאת השיניים, עליה הגן במשך שעות
מימין לשמאל: שלומית, דורון, עפרי, שחר ואלה (על הכתפיים), שי, ירדן ונטע (על הידיים), עידו ואיתי
לחצו על הנקודות בציר הזמן לסיור בזמן אמת. לחיצה על האייקונים תציג את תיעוד האירוע
משפחת צמח כולה מתגוררת בבארי: שלומית (67), שעובדת במרפאת השיניים של הקיבוץ, דורון (70), שעובד בהנהלת החשבונות, וחמשת ילדיהם – שחר (39), ירדן (38), איתי (35), שי (29) ועידו (27). בשבת בבוקר, דורון, שלומית וארבעה מהילדים מתעוררים מרעש הפיצוצים וההתרעות, נכנסים לחדרי הממ״ד בבתיהם ומתכתבים בוואטסאפ. ירדן נמצא בחוף הים באשדוד ומתארגן לקראת חזרה לבארי. כעבור כמה דקות שחר וירדן מוקפצים לכיתת הכוננות של הקיבוץ
חברי כיתת הכוננות קובעים להיפגש בנשקייה. שחר יוצא מביתו ובממ״ד נשארת עפרי, אישתו, עם הבנות אלה (4) ונטע (2). באותן דקות, חבר כיתת הכוננות, גיל בויום, נורה בידי מחבלים בדרך לנשקייה. מפקד הכיתה, יאיר אביטל, יורה לעבר המחבלים ומבריח אותם. הוא קורא ליתר החברים להגיע למקום. כעבור דקות אחדות שחר מגיע. הוא פורץ את דלת המבנה הסמוך – מרפאת השיניים - וסוחב פנימה את גיל הפצוע כדי שיקבל טיפול מאחות הקיבוץ, נירית הונוולד-קורנפלד. גם הפארמדיקית עמית מן מצטרפת. גיל מת מפצעיו כעבור זמן קצר, ושחר נשאר במרפאה כדי להגן על הנמצאים בה
התושבים מקבלים התרעה על חדירת מחבלים לקיבוץ. דלת הממ"ד של עידו צמח לא נסגרת והוא רץ לבית של אחותו, שי, שגרה סמוך. עשרות מחבלים מתפרסים בשכונות המערביות של הקיבוץ ופורצים לבתים. דורון ושלומית שגרים במזרח הקיבוץ, יוצאים מהממ״ד ומביאים שתייה ומטען נייד. דורון קושר לידית הממ"ד מקל, כדי להקשות על פתיחת הדלת מבחוץ. במקביל, ירדן, שהתחיל את הבוקר באשדוד, מגיע לצומת עד הלום ונעצר במחסום צבאי. הוא מתקשר לעובדים התאילנדים בקיבוץ שעליהם הוא אחראי, ובודק מה שלומם
מלבד שחר צמח, נירית האחות ועמית הפארמדיקית, נמצאים בשלב זה במרפאת השיניים גם הרופא, דניאל לוי, ומפקד כיתת הכוננות יאיר אביטל, שנפצע קשה בקרב עם המחבלים. בסביבות 9:00, מגיע למקום גם חבר כיתת הכוננות איתן חדד (43). הוא לוקח את הנשק של יאיר ומצטרף לשחר מחוץ למבנה. לאורך השעות הבאות הם ישלטו על האזור שסמוך למרפאה, יהרגו מחבלים רבים וימנעו מהם מלהתקרב
בזמן ששחר ואיתן מאבטחים את המרפאה, עשרות מחבלים מתקבצים בגן שעשועים סמוך. שחר ואיתן מדווחים על כך בקבוצת הוואטסאפ של כיתת הכוננות. כמה מחברי הכיתה מעידים שבאותה שעה, מסוק קרב חג מעל בארי. אחד החברים משוחח עם הטייס, אך הוא מסביר לו שאין אישור לירות על הקיבוץ
מחבלים פורצים לבית של דורון ושלומית ומגיעים לדלת הממ״ד. השניים זזים כדי לא להיות מול הדלת, מחשש שהמחבלים יירו דרכה. המחבלים מנסים לפרוץ פנימה אך לא מצליחים. דורון ושלומית שומעים אותם אומרים - ״סגור, סגור״. המחבלים גונבים רכוש ויוצאים. במקביל, אוזלת התחמושת של שחר ואיתן שמגנים על מרפאת השיניים. מחבלים מנצלים זאת ומתקרבים למרפאה. שחר אומר למחבלים באנגלית: "אני לא האויב שלכם", אך הם משיבים לו בערבית: ״שתוק, כלב״. הוא מציע לעמית מן לצאת אל המחבלים בתקווה שהם יחוסו על חייה, אך הם יורים ברגליה כמה פעמים והיא חוזרת פנימה
המחבלים זורקים רימונים ופורצים לתוך מרפאת השיניים. שחר נופל בקרב. בתוך המרפאה נרצחים דניאל לוי, עמית מן ואיתן חדד. יאיר ונירית מסתתרים ומצליחים להינצל
כוחות ביטחון מגיעים לבית של שי צמח ומחלצים משם את שי, את אחיה עידו, ואת עמוס אלון, חבר של עידו שהצטרף אליהם במהלך הבוקר. הכוחות מובילים אותם לשער הקיבוץ. עפרי, אישתו של שחר, לא מצליחה לנעול את הממ״ד ומבקשת עזרה מבני המשפחה. זמן קצר לאחר מכן כוחות הביטחון מפנים מביתו גם את איתי
מחבלים פורצים לבית של שלומית ודורון פעם נוספת. הם יורים כמה יריות, מגיעים לדלת הממ״ד, מנסים לפתוח אותה ושוב נכשלים. ״סגור״, הם אומרים ועוזבים את המקום. בסביבות 16:30, איתי, שי ועידו מתפנים לאשקלון
כוחות צבא מגיעים לבית ההורים. כמה לוחמים מגיעים לממ"ד ומבקשים מדורון ושלומית לפתוח. בני הזוג מסרבים מחשש שמדובר במחבלים. כשדורון שומע את הלוחמים מתרחקים, הוא דופק על הדלת והם מתקרבים בחזרה. דורון משוחח איתם מבעד לדלת עד שהוא משתכנע שמדובר בחיילים ופותח. לקצין במקום הוא אומר: ״אתה מציל את חיינו״. הקצין מראה לדורון תצלום אוויר של הקיבוץ ומבקש ממנו להתקשר לשכנים. דורון מתקשר לכמה מהם, ומעדכן אותם שהצבא נמצא בביתו
בית ההורים הופך לנקודת ריכוז לכוחות ולתושבים. חלק מהלוחמים יוצאים לבתים סמוכים כדי לחלץ מהם תושבים, בעוד שני לוחמים עומדים מחוץ לבית ומחפים על הכוחות המחלצים. בבית מתאספים כעשרה לוחמים וכארבעים אזרחים, חלקם פצועים. הם מתקשרים לקרובי משפחה כדי להתעדכן במצב ולבשר שפונו. בינתיים, שלושת הילדים איתי, שי ועידו, מגיעים לתל אביב. ירדן מתפנה גם הוא לתל אביב ודואג שיהיה בית מלון שיקלוט את העובדים התאילנדים
כוחות הביטחון מחלצים את דורון, שלומית ושאר התושבים שהיו בבית אל מחוץ לקיבוץ. בני הזוג פוגשים חברים מכיתת הכוננות ושואלים אותם לגבי מצבו של שחר, אך אלה לא משיבים. ככל הנראה הם יודעים בשלב זה ששחר נהרג, אך לא רוצים לבשר זאת להורים. לאחר מכן, דורון ושלומית נוסעים לנתיבות יחד עם תושבים נוספים. בהמשך הבוקר הם נוסעים לתל אביב ופוגשים את ילדיהם
דורון ושלומית עוברים ללון בבית מלון בקיבוץ צובה
בני המשפחה מקבלים את הבשורה ששחר נפל בקרב
המשפחה עורכת לשחר טקס אשכבה בבית העלמין הצבאי במודיעין
בני הזוג מצטרפים לחבריהם מהקיבוץ בבית מלון בים המלח
בני הזוג עוברים להתגורר בתל אביב
שחר מובא למנוחות בקיבוץ בארי
דורון ושלומית מתאחדים עם חבריהם מבארי במגורים הזמניים בקיבוץ חצרים
