משפחת גולן-חוגג
שלושה דורות של משפחת אילון מתגוררים בכפר עזה. טל, מפקד כיתת הכוננות, יצא להגן על הקיבוץ ונפל בקרב. כל בני המשפחה חולצו מבתיהם רק לאחר יממה וחצי. הבית של אמו, ליאורה, הפך לזירת קרב ולחמ"ל של כוחות צבא
משפחת אילון. למעלה: דקל, ליאורה, הדס, ענת, רון, רועי, מזי, רותם, טל. למטה: אורי, מאיה,לביא, גלי, מיקה וקרולינה
לחצו על הנקודות בציר הזמן לסיור בזמן אמת. לחיצה על האייקונים תציג את תיעוד האירוע
בבוקר 7.10, ליאורה אילון (72) נמצאת בביתה יחד עם בתה הדס (48) שמתגוררת במושב נהלל, ובנה רון (36) ממושב אורה. בנה טל (46) נמצא בביתו בקיבוץ עם אישתו מזי והבנים רועי (14) ורותם (11). הבן דקל, מתגורר אף הוא בקיבוץ עם אישתו קרולינה ושני ילדיהם. אב המשפחה, דב, הלך לעולמו ב-1999. באותו בוקר, מתארחות בביתה של ליאורה גם הנכדות בנות ה-15: גלי (בתו של טל) ומיקה (בתה של הדס). צבע אדום נשמע בקיבוץ. רון מבחין בסכיני שף חדשות ומבקש אחת מאימו. היא לוקחת סכין, מכניסה לתיק שלו, ובני המשפחה נכנסים לממ"ד
עם הישמע האזעקות, טל אילון, מפקד כיתת הכוננות של הקיבוץ, לובש מדים ומתכונן ליציאה. מזי והבנים עומדים לצאת החוצה כדי לצפות ביירוטים. "זה לא זמן להיות גיבורים", אומר להם טל. "יש חשש לחדירה ליישוב. תיכנסו לממ"ד ותסגרו את הדלת". בני המשפחה נכנסים לממ"ד וטל יוצא לנשקיית הקיבוץ הסמוכה לביתם. ב-6:35, מגיע טל לנשקייה ופוגש שם את חבר כיתת הכוננות, אורי רוסו. השניים מצטיידים ברובים ויוצאים למערב הקיבוץ, לכיוון בית משפחת עידן, משם מגיעים דיווחים על חדירת מחבלים
בנם של טל ומזי, רועי, כותב לגלי, אחותו שנמצאת בבית סבתם, שיש מחבלים בקיבוץ ושלא יצאו מהממ"ד. הוא מוסיף שאביהם טל יצא להילחם. בני המשפחה בבית של ליאורה סוגרים את דלת הממ"ד ואת החלון. בהמשך מתקבלות הודעות מצוות החירום היישובי (צח"י) על חדירת מחבלים והוראה להישאר במרחבים המוגנים. הדס וירון מחזיקים את ידית הדלת בסבבים, כל אחד אחראי עליה כשעה. מבחוץ נשמעים כל הזמן קולות ירי. בסביבות השעה 7:00, תוך שהם מחסלים מחבלים, טל ואורי רוסו נפגעים
בשעה 7:14, טל מתקשר לרבש"ץ סעד, הקיבוץ השכן, מזהיר אותו מפני חדירת מחבלים ואומר לו להציב את חברי כיתת הכוננות בהמתנה על הגדר. זו תהיה שיחתו האחרונה של טל, דקות ספורות לאחר מכן הוא נופל בקרב. גם חברו, אורי רוסו, נופל בקרב. הבית של מזי וטל נמצא ליד הנשקייה. לכל אורך הבוקר שומעת מזי חוליות של מחבלים עוברות הלוך ושוב דרך הבית, וירי בלתי פוסק. במהלך שעות הבוקר נופל החשמל בבית
רעש זכוכית מתנפצת נשמע בביתה של ליאורה, יחד עם צעקות בערבית וקולות ירי. הדס ורון אוחזים יחד בדלת הממ"ד. הדס שולפת מהתיק של רון את הסכין ששמה בו מוקדם יותר. המחבלים יוצאים מהבית, אך במרפסת מתפתח קרב יריות בינם לבין לוחמי צה"ל. בקרב זה נופלים רס"ן בן ברונשטיין ורס"ל אמיר פישר. חברם החובש, רס"ל יונה בריף, נפצע באורח קשה בזמן שהוא מנסה לטפל בהם. ביתה של ליאורה הופך לבית חולים שדה עבור הלוחמים, ובני המשפחה מדברים עם החיילים מעבר לדלת
ש', חייל בכוח דובדבן שנלחם בקיבוץ, נכנס לממ"ד בביתה של ליאורה ומשוחח עם בני המשפחה. גלי, נכדתה של ליאורה, מכווינה את ש' ואת שאר החיילים לבתיהם של חברי הקיבוץ ששולחים בקבוצות הוואטסאפ קריאות לעזרה, בעזרת מפות של גוגל
חיילי צה"ל עוזבים את ביתה של ליאורה. במקביל, רשת האינטרנט בקיבוץ נופלת ומבין כל הנמצאים בבית, רק לגלי יש קליטה. סביב השעה 18:00 נופל גם החשמל בקיבוץ
עם רדת החשכה, מזי ושני הבנים יוצאים מהממ"ד כדי להתפנות, לסגור את דלתות הבית ולחפש פנסים. באותם ימים מזי משמשת כמנהלת קהילה של קיבוץ מפלסים, והיא מעודכנת לגבי המצב הקשה בעוטף
לוחמים מגדוד רותם של גבעתי מגיעים לבית של ליאורה. הם מסבירים לבני המשפחה שתפקידם לוודא שאין מחבלים בסביבה. בני המשפחה יוצאים מהממ"ד לכמה דקות ומבחינים שמסדרון הבית מלא בדם. ליאורה לוקחת מחדר השינה שלה תעודה מזהה ומעט מזומן, ולאחר מכן הם חוזרים למרחב המוגן. ב-2:30, נכדתה של ליאורה, מיקה, מוצאת בתיק שרשרת נורות קטנות שפועלת ללא סוללות, וכך היא מאירה את החדר. במהלך הלילה דקל ובני משפחתו מחולצים מביתם בקיבוץ
בשעת בוקר, נשמעים צרחות בערבית וירי כבד ברחבי ביתה של ליאורה. מחבלים מנסים לפתוח את דלת הממ"ד ולאחר מאבק עיקש הם נסוגים ויוצאים מהבית
חיילת מתקשרת לגלי ומעדכנת אותה שהצבא יודע כי המשפחה נמצאת בבית, אך הכוחות לא מצליחים להגיע אליו משום שבאזור שלו נמצאים עדיין מחבלים. כעבור שעה מתקשר לגלי חייל נוסף ומבקש לדעת מה מצבם. גלי מבקשת ממנו להפנות את הכוחות לשכונת דור צעיר בקיבוץ
כוחות צה"ל נכנסים לביתה של ליאורה ומחלצים את בני המשפחה. ביציאה מהבית, הכוחות מקיפים את בני המשפחה ומובילים אותם לבית השכנים. לאחר זמן מה, בני המשפחה מועלים לרכב ממוגן והם יוצאים מהקיבוץ. במקביל, כוח של מגלן מחלץ את מזי ושני הבנים מביתם. בסביבות 16:30, נפגשים כל בני המשפחה בתחנת הדלק הסמוכה לקיבוץ. בשיחה ביניהם הם מבינים שטל לא יצר קשר מאז שעות הבוקר המוקדמות של יום שבת
משפחת אילון מפונה מתחנת הדלק הסמוכה לכפר עזה - לקיבוץ שפיים, יחד עם מרבית חברי הקיבוץ
ביום שלישי, מקבלת מזי טלפון מגורם בקיבוץ שמעדכן כי מישהי זיהתה את גופתו של טל. כעבור שבוע גורם צבאי מודיע רשמית למשפחה שטל נפל בקרב
טל אילון ושלושת ילדיו: רועי, רותם וגלי
טל מובא למנוחות בקיבוץ שריגים
לאחר 417 ימים, רס"ל יונה בריף, החובש שנפצע אנושות בקרב ליד ביתה של ליאורה, מת מפצעיו
טל מובא למנוחות בבית העלמין בכפר עזה
