משפחת גולן-חוגג
בשבת בבוקר, יצא אופיר ליבשטיין, ראש המועצה האיזורית שער הנגב, להגן על כפר עזה. הוא נפל בקרב מול המחבלים שחדרו לקיבוץ. בנו אביב מצא את הגופה שלו, ולקח את הנשק שהיה עליה כדי להגן על אימו ורד, ואחיו עידן ואורי בממ"ד. הבן הרביעי, ניצן, נורה בשעות הצוהריים ומת מפצעיו בעודו ממתין לחילוץ. גם אימה של ורד, בלהה אפשטיין, נרצחה בתחילת המתקפה
אופיר וניצן ליבשטיין
לחצו על הנקודות בציר הזמן לסיור בזמן אמת. לחיצה על האייקונים תציג את תיעוד האירוע
ורד ואופיר ליבשטיין מתעוררים לקול האזעקות בקיבוץ, יחד עם ילדיהם אביב (22), עידן (14) ואורי (9), המתגוררים איתם. בנם הנוסף, ניצן (19), מתעורר גם הוא מהאזעקות בדירתו בשכונת "דור צעיר" בקיבוץ
חברי כיתת הכוננות של כפר עזה מוקפצים ומתבקשים להגיע לנשקיה. אופיר, חבר בכיתת הכוננות, לוקח את אקדחו האישי מהכספת בביתו ויוצא לכיוון. בני המשפחה שנמצאים בממ"ד שומעים שהוא יורה באקדח מהמרפסת. כמה דקות לפני השעה 7:00, אופיר מגיע לנשקיה. הוא לוקח רובה ושואל - "למי יש מחסנית?". חבר כיתת הכוננות, עידו שמריז, נותן לו אחת, ואופיר יוצא להילחם. ב-6:56 אופיר מפסיק לענות לטלפון. ההערכה היא כי באותם רגעים הוא נתקל במחבלים ונורה ליד הבית של גיסו, אורי אפשטיין
אמא של ורד ליבשטיין, בלהה אפשטיין בת ה-81, מתגוררת סמוך. היא יוצאת מהממ"ד בביתה כדי לקחת את הטלפון שלה מהמרפסת. מחבלים מבחינים בה ויורים בה למוות. איילת אפשטיין, כלתה של בלהה, מגיעה לבית שלה ורואה אותה ירויה במרפסת. היא מודיעה על כך לבני המשפחה. ורד מתחילה להבין את גודל האירוע ודואגת מאוד לבנה ניצן שנמצא לבד בדירתו. היא מנסה לעודד אותו בהודעות בוואטסאפ
ניצן, בדירתו, ממשיך להתכתב עם ורד ועם אביב, אחיו הגדול, שמנסים לתמוך בו מרחוק. ורד מקבלת שיחות רבות מאנשים שמחפשים את אופיר, קודם מחברי קיבוץ ובהמשך גם מגורמים שונים במועצה האיזורית
אביב מאכן את הטלפון של אביו אופיר ומבין שהוא נמצא בקרבת הבית. לאחר כמה דקות הוא מאכן אותו שוב, ומבחין שהמיקום נותר זהה. מחלון הבית, אביב רואה גופה מוטלת בין השיחים בחזית הבית הסמוך, הבית של דודו, אורי אפשטיין. אביב מתקשר לעדכן את אורי, כשהוא חושב שהגופה שמוטלת בחוץ היא גופת מחבל. אביב יוצא מהבית וניגש לגופה בזמן שאורי מחפה עליו מפתח ביתו. הוא מרים את הנשק שמונח לצד הגופה. אורי אומר לו לבדוק אם זה נשק "שלנו או שלהם". אביב רואה שעל הנשק כתוב "אופיר ליבשטיין" ומבין שזה אבא שלו
ניצן, שנמצא לבד בדירתו בשכונת "דור צעיר", מתכתב עם אביב אחיו הגדול, שמנסה לחזק אותו: "אף אחד בכל העולם לא יתחיל להפריד בינינו". כעבור דקות אחדות, פושטים על השכונה עשרות מחבלים, שעוברים מבית לבית. ב-9:56 ניצן כותב לאחיו: "אביב הם מחוץ לבית." לאימו הוא כותב: "הם פה בחוץ. יש קרב." כעבור כמה דקות מתפרסם בתקשורת דבר מותו של אופיר ליבשטיין - מהראשונים ששמם הותר לפרסום באותו יום
המחבלים ממשיכים במסע הטבח בשכונת "דור צעיר" ויורים על דלת הכניסה לביתו של ניצן
ניצן שומע את המחבלים חודרים לדירה, ומחזיק חזק את דלת הממ"ד. המחבלים יורים על הדלת. ניצן נפצע אך ממשיך להחזיק את הידית. אחד הכדורים פוגע בעורק הראשי ברגלו והוא מאבד דם במהירות. הוא מתקשר לאחיו, אביב, ובני המשפחה מנחים אותו כיצד להניח חוסם עורקים. במקביל, הם מנסים להזעיק כוחות שיפנו אותו לקבל טיפול רפואי
בעודו פצוע ומדמם, לניצן נגמרת הסוללה בטלפון. משפחתו ממשיכה לנסות להשיג עבורו פינוי, אך ללא הועיל. ממידע שאספה המשפחה בהמשך, עולה כי ניצן הצליח ככל הנראה לקפוץ בכוחותיו האחרונים דרך חלון הממ"ד ולהתחבא בשיחים, שם מת מאיבוד דם. בשכונה ממשיכים הקרבות עוד שעות ארוכות. בקרב על חדרו של ניצן, נופל לוחם דובדבן, רס"ם (במיל') עמרי מיכאלי
לוחמי צה"ל מגיעים לחלץ את ורד, אביב, עידן ואורי. בדרכם החוצה הם עוברים סמוך לגופתו של אופיר. ורד מבקשת מהילדים לא להסתכל
בשעות הצוהריים, נמצאת גופתו של ניצן בשיחים ליד חלון הממ"ד שלו, כשהוא פצוע ברגלו ועליה החולצה שלו ששימשה כחוסם עורקים
ניצן ליבשטיין
אופיר ליבשטיין, ראש המועצה האיזורית שער הנגב, מובא למנוחות בבית העלמין באבן יהודה
אופיר ליבשטיין
כמעט שבועיים לאחר המתקפה, זוהתה באופן רשמי גופתו של ניצן
בלהה אפשטיין מובאת למנוחות בבית העלמין בקיבוץ עינת
בהה אפשטיין ז"ל
ניצן ליבשטיין מובא למנוחות בבית העלמין באבן יהודה, לצד אביו אופיר
