משפחת גולן-חוגג
בשבת בבוקר התעוררה מירה לבדה בביתה. נעם, בעלה, נשאר לישון בחורשה סמוכה והילדים שהו מחוץ לבית. כעבור שעה פרצו מחבלים לבית המשפחה, ובזמן שמירה מדברת בטלפון עם אחיותיה, הם רצחו אותה ואת שני הכלבים
נעם, מורן, אלה, מירה, רתם
לחצו על הנקודות בציר הזמן לסיור בזמן אמת. לחיצה על האייקונים תציג את תיעוד האירוע
מירה מתעוררת לקול האזעקות ומתקשרת לנעם, שישן מחוץ לבית. בערב הקודם ערכו ארוחת חג עם חברים ומשפחה ליד "קרוואן ההידברות" שהקימו ביער שמחוני, כדי לקדם שיח על הרפורמה המשפטית. נעם מתעורר בקרוואן לקול הירי. הוא נשכב על האדמה ומבטיח למירה שימצא מחסה. הבן הבכור רתם (29) נמצא בבאר שבע. מורן (25) נמצא בביתו בקיבוץ סמר ואלה (21) עם חברים בקיבוץ לוטן. יחד עם מירה נמצאים הכלבים צ'וס וצ'ילי. מירה רקדנית בלהקת "הורה שמש בשדרות". היא גדלה ברמת גן והגיעה לכפר עזה ב-1987 עם גרעין "גמל" של הנוער העובד והלומד. בכפר עזה היא פגשה את נעם, בן הקיבוץ, ושלושת ילדיהם גדלו והתחנכו במקום
נעם מוצא מקלט בבונקר צבאי נטוש מימי "צוק איתן". הבונקר בנוי מתחת לפני האדמה ואין בו קליטה. לפני שהוא נכנס אליו, נעם מעדכן את מירה כדי שלא תדאג. מירה, שלמדה פסיכודרמה ומטפלת במרכזי תמיכה וחוסן באזור, מזכירה לנעם לקפוץ במקום כדי לשחרר את המתח שאצור בגוף
מירה מנצלת הפוגה קצרה בירי כדי לצאת ולעשן סיגריה במרפסת האחורית של הבית, הכלבים לא עוזבים אותה. כעבור מספר דקות הירי מתחדש, ומירה והכלבים נכנסים הביתה. רתם מודאג ומתקשר למירה, היא מעדכנת אותו שהיא סוגרת את חלון הממ"ד תוך שהיא שומעת ירי וצעקות סביב הבית. היא מספיקה להגיד לרתם "אני אוהבת אותך", והשיחה מתנתקת במהירות
אחיותיה של מירה, טריסי ושירלי, שמתגוררות ברמת גן, מבינות שמדובר באירוע חריג. שלוש האחיות קשורות מאוד זו לזו ומתקשרות באופן קבוע. בבוקר שבת השלוש מדברות ואיתן על הקו גם קלאריסה, אימן. מירה מעדכנת אותן שהיא שומעת קולות בערבית ומבקשת שיתפללו לשלומו של נעם. היא משאירה את הטלפון פתוח ובנות המשפחה שומעות את קולות המתקפה. מירה לוחשת להן: "אני אומרת שיר למעלות"
אחיותיה של מירה בשיחה איתה לאורך כל הזמן. בהקלטת השיחה שומעים את המחבלים מעבר לדלת אומרים זה לזה בערבית: "היא רוצה לצאת... כשאתה נכנס תירה בהם". רימון נזרק ולאחריו נשמעות ארבע יריות. מעוצמת הרעש, מבינות האחיות שהפיצוצים התרחשו בבית של מירה. בשיחה נשמעות צעקות בערבית. המחבלים יורים במירה למוות, הכלבים נרצחים יחד איתה
אחרי ששמעה את היריות בטלפון, שירלי מתקשרת לנעם ומעדכנת אותו בתחושתה הרעה. היא מתקשרת גם לשחר אביאני, רבש"ץ כפר עזה, ולאופיר ליבשטיין, ראש המועצה האיזורית שער הנגב, אך הם לא עונים. שניהם נהרגו באותו בוקר בקרב על הקיבוץ
נעם מנסה להוציא את היד מחוץ לבונקר כדי להשיג קליטה. הוא מצליח להתקשר לשכנים, שחר ואיילת, ומבקש מהם לבדוק מה קורה עם מירה. הם מסבירים לו שאי אפשר לצאת החוצה בגלל המחבלים שמסתובבים בקיבוץ, למרות שהם כבר יודעים שמירה נרצחה
רתם מתקשר לאלה ולמורן שנמצאים בערבה ומעדכן אותם במצב. האחים קובעים להתאסף בקיבוץ סמר, רתם יוצא מבאר שבע לכיוון מצפה רמון
רתם מדבר בטלפון עם דודותיו, אחיות של נעם, שחיות בקיבוץ. אחת הדודות, רוני לופו, אירחה בשבת את אחותה זיו. הן מסתתרות בממ"ד בזמן שאבי, בן זוגה של רוני, יושב מחוץ לדלת עם אקדח טעון. איתם נמצאים גם אורי, אחיינתו של נעם, ובן זוגה סיוון פאוקר. הם נורו על ידי מחבלים בשכונת דור צעיר וסיוון במצב קשה ומאבד דם. רתם, שמתנדב במד"א, מנחה את רוני וזיו איך לשים לסיוון חסם עורקים
למעלה מ-12 שעות מתחילת המתקפה, נעם מחליט לחזור לקיבוץ ומקווה שמירה רק נפצעה. הוא מדבר עם רתם, שאומר לו שעדיין מסוכן לחזור לקיבוץ ושהוא בודק את האפשרות לשלוח רכב מד"א לאיזור צומת סעד כדי לחלץ אותו. במוקד מסרבים. נעם מנסה לנצל את החושך כדי להתגנב לקיבוץ סעד. מרחוק הוא רואה דמויות ושומע קולות של חיילים. הם קוראים לעברו והוא לא עונה מחשש שמדובר במחבלים. החיילים קוראים לו שוב ומתכוננים לירות. נעם מבקש מהם להזדהות, אך הם חושדים בו. הוא מבחין בנצנוץ הכוונות ומחליט לצאת מהבונקר. החיילים מאמתים את זהותו ומלווים אותו לקיבוץ
הקיבוץ עדיין תחת אש וילדיהם של מירה ונעם מבינים שמירה לא שרדה. כשנעם מחולץ לקיבוץ סעד, הוא מעדכן את הילדים שהוא בחיים ובודק מה מצבם של שאר בני משפחתו שחיים בקיבוץ. אביו של נעם שרד את המתקפה ומחולץ לנתניה. אחיותיו, רוני וזיו, מפונות לתחנת הדלק בכניסה לכפר עזה, יחד עם בני משפחותיהן, ומשם לשדרות, למשפחתו של אבי. האחיינית אורי ובן זוגה סיוון מחולצים במסוק ומפונים לבית החולים שיבא
ביום ראשון בערב מצטרף לילדיו בקיבוץ סמר
אחד השכנים מעדכן את בני המשפחה שמירה נרצחה. המשפחה מחליטה שלא לחכות, ולשבת שבעה עוד לפני ההודעה הרשמית. הזיהוי הסופי יושלם רק כעבור שבוע
מירה מובאת למנוחות בקיבוץ שפיים
המצבה של מירה
