משפחת גולן-חוגג
בר כסלו בן ה-29 הוא מהשורדים הבודדים משכונת "דור צעיר" שם כמעט כל התושבים נחטפו או נרצחו במתקפת חמאס. חלון הממ"ד של בר צופה לעבר גדר הקיבוץ ודרכו ראה את חדירת המחבלים, את הילדים שסייעו להם וגם את חבריו שנחטפים בזה אחר זה. חייו ניצלו בזכות ירי המחבלים במנגנון הידית בממ"ד שנעל את הדלת
בר כסלו
לחצו על הנקודות בציר הזמן לסיור בזמן אמת. לחיצה על האייקונים תציג את תיעוד האירוע
בר מתעורר ממטח הרקטות, ומשום שהממ"ד הוא חדר השינה שלו, הוא חוזר לישון
הכלב קאי מעיר את בר כדי לצאת לטיול בוקר. בר יוצא מהחדר, מתארגן, מצחצח שיניים ורגע לפני שיוצא לטיול הוא מסתכל בטלפון ורואה עשרות שיחות שלא נענו ודיווחים על חדירת מחבלים ותקיפות בקיבוץ. לפתע בר שומע, קול חיכוך של ברזל מכיוון גדר הקיבוץ הסמוכה לחלונו
בר שומע רעשי ברזלים והוא ניגש לחלון הממ"ד הצופה ישירות לשער האחורי בגדר הקיבוץ. הוא רואה חמישה טנדרים וכ-15 אופנועים עמוסים במחבלים לצד המוני אזרחים - מבוגרים לצד ילדים כבני 10. ההמון צועק ורועש וכולם מתגודדים סביב שער הקיבוץ האחורי עד שהמחבלים פורצים אותו. כ-60 מחבלים מתקבצים בחורשה הקטנה שמול חלון ביתו של בר, ולכולם אמצעי לחימה בידיהם: רובים, רימונים, טילי RPG, סכינים וגם מעדרים וציוד חקלאי
בר צופה במחבלים מבין התריסים הפונים מטה כך שהם אינם מבחינים בו. הוא רואה את הילדים פותחים את הילקוטים ומסתובבים בין המבוגרים שלוקחים מהם אמצעי לחימה: לבנות חבלה, מחסניות, רימונים ועוד. אחד המחבלים קורא קריאה בערבית ומיד לאחריה כולם רצים לעבר שכונת "דור צעיר" בצרחות ופורצים לבתים בזה אחר זה
בר שומע צרחות מדירות השכנים ומזהה את קולות חבריו: "אל תירו בי אין לי נשק!". הוא שומע ירי כבד ובלתי פוסק, פיצוצי מטעני חבלה ורימונים ומריח את עשן שריפות הבתים. בר שומע צרחות של בחורה שמחבלים צועקים עליה בערבית. מחלון הממ"ד הוא מבחין בשני מחבלים אוחזים באישה ביד ובעורף וגוררים אותה לעזה בליווי שישה מחבלים נוספים
בר שומע ירי בתוך ביתו וכעבור רגע המחבלים נאבקים איתו על ידית דלת הממ"ד. הם יורים כחמישה כדורים לכיוון הידית ומפספסים בסנטימטרים את ידו. קאי, כלבו של בר, משמיע קול יללה חזקה ומיד לאחר מכן המחבלים מפסיקים את הירי. המחבלים שוהים בביתו במשך כשלוש שעות כשהם ממשיכים במסע ההרס, ההרג והחטיפות בשכונה כולה. מחלון הממ"ד, בר סופר את חבריו שנחטפים בזה אחר זה
בר שומע קולות בעברית, הוא ניגש לחלון ורואה שני חיילים בתנועה מבצעית. הם סורקים כמה דירות, הורגים מספר מחבלים וניגשים לדבר עם בר מתחת לחלון. בר אומר לקצין אור יוסף: "יש לך דם בצוואר", בעוד שהווסט של הקצין מלא בדם ובצווארו יש פצע ירי. רכב משטרתי מגיח ושני החיילים רצים אליו והולכים לצדו בתנועה איטית כשהרכב מגן עליהם והם נערכים לירי. רגעים לאחר מכן, שומע בר קול ירי ורואה את הקצין אור נופל ונהרג. החיילים מפנים אותו במהירות לרכב ונוסעים
בר שומע רעש של ג'יפ צבאי בחורשה שמחוץ לביתו. הוא ניגש לחלון ורגע לאחר מכן מופצץ הג'יפ על יושביו, ככל הנראה מטיל RPG. הדף הפיצוץ מעיף את בר לאחור ופותח לחלוטין את חלון הממ"ד. הג'יפ עולה באש במשך כשש שעות
לאחר כמה שעות של שקט יחסי, בר יוצא מהממ"ד כדי להביא מים לכלב, אך הוא מגלה שהדלת נעולה לחלוטין בגלל ירי המחבלים. הוא מחליט לצאת מהחלון: הוא בודק שהשטח פנוי ומתחיל לטפס החוצה כשלפתע הוא שומע רעש חזק מהשיחים ובורח במהירות חזרה לממ"ד. בר היה בטוח שהמחבלים ראו אותו והוא מבין שאלו רגעיו האחרונים. המחבלים מתקדמים לעבר חלון הממ"ד של בר, מדליקים סיגריה, מדברים וצוחקים. זמן קצר לאחר מכן, הם עוזבים את המקום
בר שומע קולות צעדים על גג ביתו ולאחר מכן שומע קולות ירי חזקים. בדקות שיחלפו הוא שומע קולות צליפה בברזלים שלאחריהן יתחילו לזרום מים מהמזגן לתוך החדר. בדיעבד הוא יגלה ששלושה מחבלים התמקמו לצליפה על הגג וחוסלו בידי צלפים ישראלים
כוח צה"ל נכנסו לביתו של בר תוך כדי ירי, הוא שומע אותם צועקים פקודות בעברית ומנסים לפתוח את דלת הממ"ד. הוא צועק שהידית תקועה, אך החיילים לא שומעים אותו מבעד לדלת. הוא ניגש לחלון ופונה לחיילים המקיפים את הבית: "מה קורה?", והם נבהלים וצורחים "מחבל!" ומכוונים אליו את הנשק. הוא צועק חזרה "אני לא מחבל!" ומרים את ידיו. למראה הכלב קאי שניגש לחלון, שואלים החיילים אם זה הכלב שלו והוא משיב: "כן, אני גר פה". רק ברגע הזה מבינים החיילים שבר אינו מחבל. הם מחלצים אותו ברכב הממוגן לתחנת הדלק אלונית שבכניסה לקיבוץ
בר מתפנה יחד עם שאר הניצולים מהקיבוץ למשמר הנגב ומשם נוסע למודיעין לבית הוריו למשך כמה שבועות
