נתניהו: "ב-7.10 הוטלנו למערכה גורלית, אבל לא הוכרענו"
דוד "קצ'קו" קציר בן ה-72 יצא לטיול ג׳יפים דקות ספורות לפני מתקפת חמאס. עם תחילת הירי, הוא שוחח עם אשתו איילת ששהתה בביתם וביקשה ממנו שלא יחזור ויסתתר במיגונית בסעד. זו היתה השיחה האחרונה בין השניים. במשך 28 השעות שלה לבדה בממ"ד, נכנסו המחבלים לביתה שלוש פעמים. החיילים שחילצו אותה סיפרו לה שהמחבלים עזבו רק אחרי שמלכדו את ביתה
דוד ואיילת
דוד קצ׳קו יוצא מביתו לטיול ג'יפים במדבר כפי שנהג לעשות בשבתות
כשקצ׳קו מגיע לצומת הסמוך לקיבוץ, מתחיל המטח החריג שמלווה באזעקות צבע אדום. איילת רצה לממ"ד, קצ'קו מתקשר אליה. היא מבקשת ממנו להסתתר במיגונית אבל הוא מתעקש לחזור הביתה. זו היתה השיחה האחרונה של השניים
מחבלים חודרים לקיבוץ ויורים בקצ׳קו מטווח אפס כשהוא עוד בתוך הג'יפ. במקביל, איילת שומעת ירי וצעקות בערבית מחלון הממ"ד. כמה דקות לאחר מכן, מתחילות להתקבל הודעות בקבוצות הוואטסאפ של הקיבוץ על חדירת המחבלים
איילת שומעת שמחבלים נכנסים לביתה בצעקות תוך ירי כבד והיא מחליטה להסתתר בארון שבממ׳׳ד. המחבלים יורים ומפעילים מטענים ויוצרים הרס גדול בבית. היא נפרדת מבנה ינאי בהודעות: ׳׳היו לי חיים יפים... אני לא מפחדת למות, אבל לא רוצה להיות שבויה׳׳. המחבלים לא מוצאים את חדר הממ"ד שנמצא במיקום נסתר יחסית. כעבור כעשר דקות הם יוצאים מהבית
איילת מבינה שמחבלים כבשו את הקיבוץ ושהיא עלולה לשהות בממ׳׳ד שעות ארוכות. היא מחליטה לצאת כדי להביא בקבוק מים, מזון, פנסים וסיר לצרכים. היא מצלמת את ההרס בבית ומבינה שהרהיטים השבורים מסתירים את דלת הממ׳׳ד ומגנים עליה. כשהיא חוזרת לממ"ד, היא מנצלת את הידע שלה כפסיכותרפיסטית ומקפידה על מדיטציה, עשייה מתמדת ושמירה על ריכוז. כחלק מהפעולות הללו, היא קוראת ספר בממ"ד החשוך בעזרת פנס בזמן שבחוץ נשמעים קולות ירי, קריאות לעזרה וצעקות מחבלים
תמונות ההרס מירי המחבלים בבית
תמונות ההרס מירי המחבלים בבית
תמונות ההרס מירי המחבלים בבית
תמונות ההרס מירי המחבלים בבית
הסוללה בטלפון של איילת נגמרת. זמן קצר לאחר מכן, היא שומעת שמחבלים נכנסים שוב לביתה. הם יורים, צורחים, הורסים דברים בבית ויוצאים. כמה שעות לאחר מכן נכנסת קבוצה נוספת של מחבלים. באותן שעות, היא ממשיכה במדיטציה ארוכה ובפעולות מחשבתיות כמו להיזכר בכל ציור ותמונה שראתה בתערוכות במוזיאונים
אחרי יותר מ-24 שעות בממ"ד, איילת שומעת רשרוש של מכשיר קשר ופותחת חרך צר בחלון הפלדה, דרך החרך היא מבחינה בחמישה חיילי צה"ל. אחד החיילים צועק: "יש פה מישהו בחיים?". מהחשש שאלו מחבלים המתחזים לחיילים, כפי שעשו פעמים רבות, איילת חוששת לענות. החייל קורא פעמים נוספות ובהישמע דממה הם ממשיכים בדרכם. איילת רואה שהחיילים מתרחקים ובחשש גדול מחליטה לקחת את הסיכון וקוראת להם: "אני פה!". הם מבקשים ממנה לא לזוז ממקומה ועושים את דרכם אליה
החיילים מספרים לאיילת שביתה מולכד על ידי המחבלים ושהם מנסים לנטרל את המטען. כמה דקות אחר כך, הם מגיעים לממ"ד, מקיפים את איילת ומגנים עליה בגופם. כשהם חולפים על פני המרפסת, היא מבחינה בתיק שחור גדול שהיה מונח שם. היא אומרת לחיילים שזה לא תיק שלה. בתיק יתגלה RPG וכלי נשק שהשאירו המחבלים להמשך הלחימה
התיק שהשאירו המחבלים ובו RPG במרפסת הבית
החיילים מלווים את איילת לנקודת הפינוי מהיישוב. היא מעדכנת את בנה שהיא עולה לאוטובוס לשפיים. היא מנסה להרגיע אותו: "אני בסדר, קצת המומה"
11 ימים לאחר הטבח, גורמים רשמיים מודיעים לבני המשפחה על הירצחו של דוד קצ'קו קציר. לפי הממצאים, הוא נרצח במכוניתו מול מזכירות הקיבוץ בדקות הראשונות של הלחימה
דוד קצ'קו קציר
מידע נוסף |
